זו לא רשומה על ברית מילה, זו לא רשומה על איך עושים ברית, למה עושים ברית, או אם צריך לעשות ברית או לא. זו רשומה על שטויות של עיתונאים, והיא מתחילה עם החברה שלי יעל.
יעל היא סופרת ספקולטיבית מצוינת וחברה טובה שלי. אחת התכונות החביבות עלי ביותר אצלה הוא השכל הישר שלה. הבוקר היא פרסמה שאלה פשוטה בפייסבוק: איך תינוק יכול להדבק ב-HIV ממוהל? היא קישרה לכתבה בוואינט שכותרתה היתה "ניו-יורק: התינוק שלקה בהרפס ממוהל נדבק גם ב-HIV". הכתבה בוואינט ציטטה כתבה מפוקס ניוז, שבה נאמר במפורש כי תינוק נדבק בהרפס וב-HIV ממוהל שביצע בו מציצה.
(כן, מציצה, אם אתם לא מבינים בהלכות ברית מילה, אשריכם).
חברתי יעל ידעה את מה שכולנו יודעים, ש – HIV, הווירוס שגורם לאיידס, עובר בנוזלי גוף. הוא יכול לעבור בזרע ובדם, ולרוב עובר במגע מיני לא מוגן או בשימוש במזרקים משותפים. במקרה של מציצה הוא עדיין יכול לעבור, אבל הוא יעבור מהמקבל לנותן (במקרה הזה מהתינוק למוהל). יעל, כאמור, היא בחורה עם שכל ישר. היא הניחה שאין סיבה שוואינט ישקרו לה, ולכן תהתה איך אפשרית העברה מהנותן למקבל. היא העלתה כמה אפשרויות מענינות, כולל פצע משותף, דימום על פצע הברית ואפשרויות אחרות.
מה שיעל לא העלתה בדעתה הוא שמדובר בטעות דפוס.
מה ההבדל? בסך הכל אות אחת!
הכתבה של פוקס בעצמה ציטטה מ medical daily, שמצטט את ABC, שמכיל את ההודעה המקורית של רשויות הבריאות בניו-יורק. מכל אלה, היחיד שצדק מבחינת האמת המדעית הוא אתר ABC, עם ההודעה המקורית.
הדיווח המקורי דיבר על כך ששני תינוקות נדבקו בהרפס ממוהל, ואחד מהם נבדק ונמצא חיובי ל-HSV. הדיווח הזה עבר בנאמנות מכלי תקשורת אחד לאחר, עד שהגיע למדיקל דיילי, כנראה (קשה למצוא את הראשון שעוות את המידע). מישהו שם הסתכל על האותיות והן לא נראו לו הגיוניות (כנראה). "HSV?" הוא שאל את עצמו, "אין וירוס כזה. יותר הגיוני שהתכוונו ל-HIV!" מיד זינק העורך היעיל-פעיל שלנו אל מקלדתו ופרסם בשמחה ובששון את המאמר המזעזע עד מאוד – על מוהל שמפיץ הרפס ואיידס לתינוקות בני שמונה ימים!
HSV, או herpes simplex virus, הוא וירוס שהורג תינוקות. היו בשנים האחרונות כמה מקרי מוות כתוצאה מהעברה של הרפס סימפלקס בברית. הווירוס גורם לפצע לא נעים על השפה במבוגרים, אבל בתינוקות הוא גורם למחלה כלל מערכתית שעלולה להיגמר בקריסת איברים ובמוות. כאשר יש חשד להרפס בתינוק מתנפלים עליו עם כל נפלאות הרפואה המודרנית, כי זה וירוס שפוגע בכל מערכת. מאיברי הבטן ועד למוח.
HIV, או human immunodeficiency virus, הוא וירוס שלא הורג תינוקות. תינוקות שנולדים לנשאיות HIV ונדבקים בלידה (מהאם! לא מהמוהל) חייבים לקבל מהר ככל הניתן טיפול אנטי-ויראלי שיעכב את התקדמות הווירוס, אבל הם לא מתים ממנו. בעולם המערבי, תינוקות שנולדים כשהם נשאי HIV צפויים לחיות חיים ארוכים (יחסית).
נו, אז?
אז יעל, החברה שלי, נטולת ההשכלה הרפואית עלתה בעצמה על הבעיה שלא הפעילה פעמוני אזעקה אצל כתב בריאות – כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים את תורת הרפואה – מארצות הברית עד ארץ הקודש.
הדבקה באיידס אינה עניין של מה בכך. כדי להידבק באיידס צריך כמות משמעותית של הווירוס, צריך העברה של נוזלי גוף, וצריך שכיוון ההעברה יהיה הגיוני. לא צריך להיות מומחה במחלות זיהומיות כדי להבין שאיידס פשוט לא יכול היה לעבור מהמוהל לתינוק, מספיק לחיות בכדור הארץ בשלושים השנים האחרונות. איידס עובר בנוזלי גוף מהאדם החולה לאדם הבריא.
הדבקה בהרפס, לעומת זה, היא משחק ילדים (אפילו אם הם בני שמונה ימים בלבד). כדי להידבק בהרפס מספיקה חשיפה של רירית (למשל עיניים, שפתיים או איברי המין) לפצע של הרפס. למען האמת, הווירוס הזה כל כך זדוני שהוא יכול לעבור גם אם אין פצע. תועדו מקרים שבהם הווירוס הופרש מהנשא, אפילו כאשר לא היה פצע בסביבה שיגרום להדבקה. בפעולת המציצה (במהלך הברית) יש מגע בין רירית של אדם חולה לבין איבר מין חשוף של תינוק בריא, והופה – הדבקה!
נו, אז?
בינתיים כל האתרים תיקנו את הטעות שלהם, אבל שאריות עדיין נותרו. למשל, שימו לב לכתובת ה-URL של הכתבה בפוקס ניוז, או לטוקבקים באתר מדיקל ניוז שמתייחסים לתוכן שכבר לא מופיע בכתבה לגבי HIV. יש גם צילומי מסך שמראים את הטעות המקורית:
ומה אנו למדים?
נשמע לכם הגיוני שמפוקס ועד וואינט, איש לא עצר לחשוב רגע? איש לא טרח להשתמש בהיגיון פשוט ולשאול איך לעזאזל מישהו יכול לחשוב שהגיוני ש-HIV עובר במציצה מהמוהל לתינוק? שאף כתב בריאות, אנשים שאמורים להתמצא ברפואה, לא קרא את הידיעה לפני שהוא תרגם אותה?
כי אם כולם רק מעתיקים מאחד לשני, ואף אחד לא חושב באמצע, אני מצביעה בעד מינויה של יעל לכתבת המדעית של כל העיתונות הפופולרית בעולם.
—
תודה ליעל ולבנזוג שצילמו מסכים עבורי בשביל הרשומה הזו, תודה לאילנה ברודו על חיפוש בארכיון גוגל, וכרגיל, תודה לאהוד מימון על העריכה הנמרצת.
—
להרחבת הקריאה:
- מתוך אתר וואינט הלועזי, שעדיין מציג את הטעות.
- מתוך אתר הג'רוזלם פוסט שנוזף בפוקס על הטעיית הציבור.
- פוסט של יובל דרור המצוין שנוזף בכתבי בריאות מתלהבים.
הבעיה האמיתית היא לא מה שמופיע בסופו של דבר באתר – אלא מה שנשאר בזכרון ובתחושות של האנשים. והם, למרבה הצער, לא נערכים באותה הקלות כמו אתרי אינטרנט.
אני חושבת שגם מה שמופיע באתר הוא בעייתי. היכולת לערוך טעויות החוצה, בלי להתנצל אפילו, גורמת לדיווח העיתונאי להפוך לשטחי וחסר משמעות. בשביל מה להשקיע בבדיקת עובדות אם אתה תמיד יכול למחוק אחר כך?
אבל אבל… על יסוד מה את מניחה שכתבי בריאות אמורים להבין משהו בבריאות? בדרך כלל (לא תמיד) הם פשוט כתבים זוטרים שקיבלו את התחום הזה כי מי שקדם להם בו הצליח להתקדם לתחום יוקרתי יותר (למשל כתב פוליטי). איש מעולם לא דרש מהם להתמחות בתחום וגם לא ציפה מהם להבין אותו לעומק – מבחינת העורכים שלהם כל תפקידם הוא לדעת למצוא מקורות טובים ולהביא מהם סיפורים, בתקווה שגם יהיו נכונים.
אני מצפה שיהיה להם את הידע של האדם מהרחוב, עם תוספת מסוימת. או, לפחות, שילכו למקור של הידיעה ולא יתרגמו אותה סתם בלי לוודא כלום.
חוצמזה, מי חושב שאיידס עובר ככה? כשיש סיפור אמיתי (סכנת חיים כתוצאה מהרפס!) בסביבה.
אני למדתי יותר מזה על רפואה מחצי שנת עבודה בתור מזינת תוכן באתר של מכבי . אם אתה כתב מסוג מסוים ואף אחד אפילו לא חושב שהמינימום של המינימום הוא לפתוח ויקי על הנושא אליו אתה כותב זה מצביע על בעיה רצינית
כן, אבל את אינטליגנטית יותר מהכתב הממוצע וכנראה גם הרבה יותר יסודית ורצינית.
ויקי, באמת?? אבוי לכתבים שנסמכים על ויקיפדיה… לא היה שם לאחרונה סיפור על מרטין לותר קינג..? אלפי מחקרים מתפרסים בכל יום בעולם, כולם מתבססים על סטטיסטיקות, משמע לכולם אין אחיזה של מאה אחוז במציאות – סטטיסטיקה לעולם לא תתן משהו נכון לחלוטין
מצוין!
מחרידה במיוחד העובדה שהאיש שכתב את הכתבה בטמקא הוא לא סתם "כתב בריאות" (כלומר עוד כתב שבמקרה מכסה את תחום הבריאות) – הוא רופא, בהשכלתו ובעיסוקו. מאוד מטריד העסק הזה.
יפ.
לדעתי המזעזע פה הוא שאיתי גל אמור להיות רופא בנוסף על היותו "כתב בריאות".
לכתוב כאלה שטויות, לא להטיל ספק בידיעה שהיא לכל הפחות חשודה, ואז להעלים את הכתבה מהאתר ללא תיקון הטעות (בידיעה מה הנזק והסטיגמה המלווים את המחלה) זה מעורר הרבה שאלות מקצועיות ואתיות לגבי הכתב.
זו ממש התנהגות לא אתית, שלא מצופה מרופא.
מה שכן, שמחתי לראות שהוא חזר לכתוב על מה שהוא מבין בו- מקרים איזוטריים מהודו ומברזיל שמלווים בתמונות צבעוניות ומרשימות להנאת הקוראים.
אותו כתב מלהטט על גבולות האתיקה שנים רבות, בעיקר על חלשים שברור לו שלא יסכנו את מעמדו. למזלנו לפעמים הוא לא אומד נכון את הקורבן הפוטנציאלי והוא בא על עונשו.
אני יודע שזה לא בדיוק נושא הפוסט (רשלנות כתבי הבריאות), אבל גבר יכול להידבק ב HIV במגע מיני ווגינלי.
כלומר HIV עובר גם במגע של ריריות ללא צורך בפצע. (מה גם ששטח הרירית של הגבר קטן יחסית).
במקרה שלפנינו המצב יותר חמור אם למוהל יש פצע בפה והרוק שלו נשאר בפצע של התינוק.
אני לא יודע (וגם לא רוצה לדעת) אם ביצוע המציצה ע"פ הטקס עלול להשאיר רוק וגם יתכן שהמוהל לא עבד במדויק ע"פ הטקס.
נכון סיכוי קלוש, אבל הסיפור מתקבל על הדעת.
* התכוונתי שאני לא רוצה לדעת את פרטי הפרטים של הטקס.. כמובן מעניינת אותי האם קיימת אפשרות כזאת
אני אחפש את המאמר שמסכם את כמות ההעתקים של וירוס שצריך להכניס לגוף על מנת להדבק, אין לי אותו ב"שלוף" כרגע.
נסיון אחרון – או שאני חסום או שאסור לי לכתוב אפילו מילה אחת באנגלית.
לפי הסי.די.סי איץ.אי.וי יכול לעבור במגע אורלי מהנותן למקבל וגם מהמקבל לנותן.
תוצאת חיפוש ראשונה בגוגל עבור (באנגלית) סידיסי איץאיוי טרנסמישן אורל
אי אפשר להידבק מרוק. (מעולם לא תועד מקרה)
אפשר להידבק מזרע ודם.
במקרה של מציצה מינית, עלול המוצץ להידבק מהזרע של הנמצץ.
הפוך זה לא אפשרי.
כלומר התינוק יכול להדביק את המוהל.
אבל התינוק לא יכול להידבק מהמוהל
תיאורטית אפשר להדבק מרוק. בכל מקרה, הצהרות כאלה צריכות להיות מגובות במאמרים.
אם הבנתי נכון את הפוסט, אז יש טעות במשפט השלישי, פסקה שניה, פרק "נו, אז?" – צריך להחליף בין התינוק למוהל.
אתה צודק. כבר מתקנת.
שלום קרן,
מסכים איתך שהכתבים לא עשו מלאכתם נאמנה לבדוק טוב את המקור.
אך לא הצלחתי להבין ממך- בהתחלה כתבת שיש אפשרות שאיידס יועבר מהמוהל לתינוק ע"י פצע (למרות שאפשר בלי- מספיק שתהיה כמות של הנגיף ברוק כדי לעבור, לא?) ואילו אח"כ כתבת שאין בכלל אפשרות כזו?? יצאתי מבולבל…
דיברתי על האפשרויות שיעל העלתה.
כמו שהגיבו לפניך – אני באמת צריכה למצוא את המאמר עם הכמות המינימלית של הוירוס שמייצרת הדבקה כדי להבהיר מדוע הדבקה במצב הזה (רוק על פצע ברית) לא הגיוני שיעביר את המחלה.
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » משחפת ועד איידס
כמישהו חסר השכלה רפואית, אני לוקח תינוקות כמקרה קצה.
מערכת החיסון שלהם חלשה יותר (ולכן הרי HSV הורג אותם), כך שיתכן שמעט הוירוסים ברוק של המוהל, מספיקים כדי להדביק תינוק (גם אם לא אדם בוגר)…
מוזר, שזה הגיוני לקבל את זה שהרפס מתנהג שונה בתינוקות, אבל לא הגיוני לחשוב את אותו הדבר על HIV (כאשר אין השכלה רפואית).
כך שאני מבין בהחלט למה הטעות המשיכה בלי שף אחד יעלה עליה (אני לא מצדיק את העורך הראשון שהחליט ש-HSV זה HIV).
כי איך ה-HIV יעבור? אנשים אמורים לדעת מאיפה לאיפה הוירוס עובר בימינו. אלה לא מחלות נדירות ובלתי מוכרות. זו המגיפה הגדולה של העשורים האחרונים.
גם אני קראתי בדיוק את אותה כתבה בynet ושאלתי את עצמי בדיוק את אותה שאלה (ולי אין שום השכלה רפואית). רוב האנשים באמת לא יודעים מה הרפס עושה לתינוקות (טוב, הם כנראה לא קראו את הפוסט שלך "על משואות מסוג שונה") לכן לפרסם שתינוקות נדבקו בHIV ממוהל מוכר יותר טוב.
זה נכון. אני מציעה להוסיף "HIV" לכל כותרת. למשל – "איך דיאטת אשכוליות ו-HIV תעזור לך להיראות במיטבך לפני החגים?"
מה זה משנה HSV, HIV – כל אחד יכול להתבלבל, מה שבאמת מעניין זה מאיפה וואינט החליטו שהמוהל שתה לו את הדם בקשית כשבפוקס כתוב במפורש "b'peh" (כולל תיאור גרפי של ההליך)? בשביל טעות כזו אפילו לא צריך ידע רפואי בסיסי צריך, נו, סתם לא להמציא דברים.
אני עשיתי ברית מילה לשני הילדים שלי. לא רציתי, אבל אשתי שכנעה אותי שבגיל שבו הילד עוד לא יודע לדבר, אם יצביעו לו על האיזור או שהגננת שתחליף לו חיתול תעשה פרצוף , הוא עלול לקבל מסר שיש לו שם משהו לא תקין וזה יכול לגרום נזק פסיכולוגי בלתי ניתן לתיקון. אם הייתי חי בארץ שבה ברית מילה לא נפוצה לא הייתי בחיים נותן לאף אחד להתקרב אליו עם סכין. זה די מוזר שאנחנו מתדיינים על האפשרות להדביק ילד באיידס במהלך הברית ולא שואלים את עצמנו למה אנחנו בעצם חותכים לתינוק חתיכה מהגוף (ועוד איפה) ?
ואם מחר אייסד דת חדשה שאחת ממצוותיה היא לחתוך לתינוק את האצבע הקטנה של הרגל , זה יהיה חוקי ?
נראה לי שהאנלוגיה הרלוונטית תהיה למצווה לחתוך חלק מהתנוך של התינוק.
נראה לי שזה יהיה חוקי(תחת השגחה רפואית או לחלופין ניסיון שזה בטוח), אולי גם בלי דת שתטען את זה.
א. למה? מה ההבדל בין התנוך לאצבע?
ב. למה שאחד יהיה חוקי והשני לא?
ג. ואם זה חוקי אז מה?
זה מוזר – נעלמה התגובה שלי. הנה היא שנית, מתוך
http://www.cdc.gov/hiv/resources/qa/transmission.htm
Yes, it is possible for either partner to become infected with HIV through performing or receiving oral sex, though it is a less common mode of transmission than other sexual behaviors
אוקי, זה מוזר, או שאני חסום מלהגיב כאן, או שאסור לעלות קישורים.
הנה מה שמצאתי מאתר ה CDC – מילות חיפוש בגוגל cdc HIV Transmission oral
Yes, it is possible for either partner to become infected with HIV through performing or receiving oral sex, though it is a less common mode of transmission than other sexual behaviors
אבל ברית מילה היא לא מגע מיני אוראלי. במגע מיני אוראלי יש נוזלי זרע שמעורבים בעניין, ואילו בזמן המציצה בברית המילה אין זרע שמעורב בעניין.
אי אפשר בכלל להשליך מאחד לשני. מה שאני תהיתי לגביו זה אם יש פצע מדמם בפה של המוהל, ואז הוא נוגע איתו בכלי הדם הפתוחים בגלל הברית.
נסיון אחרון: או שאני חסום מלהגיב, או שאסור לי לכתוב מילה באנגלית.
לפי ה סי.די.סי איידס יכול לעבור גם מהנותן למקבל וגם מהמקבל לנותן.
מילות חיפש בגוגל (באנגלית) סידיסי איץאיוי טרנסמישן אורל
קופת חולים כללית התייחסה לנושא בניוזלטר שלה
http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/pregnancy/post_natal/articles/circumcision_and_herpes.htm
פינגבאק: כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות | SciPhile
ולמרות זאת: אני חושב שבמקרה הספציפי הזה, יכול להיות שדווקא התועלת גדולה מהנזק. נכון שזו לא הייתה כוונת הכתבים הרשלנים, אבל אולי בזכות הכותרות המפחידות יותר אנשים יעשו חושבים לפני ביצוע ברית המילה.
כי ברית המילה, כמעט בכל העולם היהודי, היא מין טקס ברירת מחדל שכזה: מתקשרים ככה, ומזמינים ככה, ובשעה ככה, ולוקחים מוהל "עם נסיון", ויהיה בסדר. אני לא אוהב שכולם עושים משהו כי כל האחרים עושים אותו; אני מעדיף שיטילו ספק, ויבדקו, ויבררו, וישאלו.
אם בזכות הכותרות האלה יותר אנשים יחליטו על ביצוע ברית אצל אדם שעבר הכשרה רפואית, או יוותרו עליה בכלל, מקרי ההדבקה המיותרים האלה יפחתו.
פגעת בול.
אתה אולי רואה בזה את חצי הכוס המלאה אבל אני רואה בתגובה שלך את הרעה החולה שנמצאת בכלי התקשורת למינייהם.
המטרה של כלי תקשורת הוא, כמשתמע מהשם, לקשר – ליצור חיבור שאינו קיים. אין ולא אמור להיות פן אישי או סובייקטיבי בתקשורת.
ברור שאי אפשר לצפות מאדם שכל מטרתו היא לכתוב ולכתוב כל היום להמנע מהכנסת דעותייו ואמונותייו לתוך הטקסט, הבעיה מתחילה כשדעותייו לא רק מחלחלות אל תוך הטקסט, אלא גם משנות אותו.
הרי אם הסיפור היה פוגע בדעותייו של העיתונאי הוא היה נמנע מלפרסם את הסיפור, או לחילופין, חוקר את הנושא ומגיע לאמת.
רק לאחרונה ג'ון קרי התבטא בצורה פוגענית ואנטי-ישראלית, וכלי התקשורת, שעד אז סיקרו כל מילה שלו והציגו אותו כידיד ישראל, לפתע נדמו.
אז לא, זה לא בסדר שכתבה עם כותרת שגוייה באופן חמור "גורמת" לציבור לחשוב פעמיים על ברית מילה, המטרה לא מקדשת את האמצעים, למען האמת – אין לי מושג איך אתה אומר כזה דבר, מילא היה מדובר בסיפור על זוג נרקומנים שנדבק בהרפס ממחט משומשת ולא באיידס.
יום טוב.
ו – מ.ש.ל.
יפה!
מי שמתעניין בשאלת המציצה בברית המילה – מוזמן לבקר בבלוג שלי ולקרוא על הנושא:
"מהי טכניקת מציצת המילה הנפוצה באירופה ולמי זה משנה" –
http://bllabllablog.blogspot.com/2013/04/blog-post_17.html
במציצה עם שפופרת יש גם אפשרות להעברה של הרפס?
מצטרפת לשאלה האחרונה
קרן, האם לדעתך גם עם שפופרת יש אפשרות להעברה של הרפס מהמוהל לתינוק? האם להתעקש שלא תהיה מציצה בכלל, גם לא דרך שפורפרת?
לדעתי – להמנע ממציצה בכלל.
לדעתי האישית (ממש) – לא לעשות אצל מוהל אלא אצל רופא, רצוי אורולוג ילדים.
לדעתי העוד יותר אישית – אף אחד לא מקשיב לי, כי ממילא ההחלטה על ברית היא החלטה רגשית / דתית ולא החלטה מונעת עובדות.
כן, אנחנו גם רוצים לעשות אצל רופא, אבל ראיתי שגם רופאים משתמשים בשפורפרת ואני תוהה האם זה אמור להבטיח לחלוטין את אי המעבר של ההרפס? אולי אין מגע של רירית עם דם, אבל בכל זאת, אם המוהל נושף לתוך השפורפרת נניח וכו'.. או שזה כבר חששות מוגזמים?
תלוי ברופא. אני לא יודעת עד כמה הצמדות למנהגים חשובה לכם, ולכן אני לא יודעת מה לייעץ. אם אפשר לוותר על המציצה – זה הכי טוב.
אם אתם מרגישים שההצמדות למסורת חשובה, אז קשית תפחית את הסיכון להדבקה אם לרופא יש הרפס. זה עדיין לא מאה אחוז בטוח.