סוף העולם – מבט מהיציע

בכל שנה באחד באפריל אני כותבת סיפור בהמשכים בדף הפייסבוק של הבלוג. זה התחיל מסיפור בו הפכתי לזומבית, בשנה אח"כ לערפדית, שנה אח"כ לאשת זאב… אתם מבינים את הרעיון.

זה כיף ומשמח, ומשחרר מאד מהיומיום. היה לי ברור שגם השנה אנ ירוצה לעשות סיפור כזה, רק שבאותה מידה היה לי ברור שזה לא יכול להיות סיפור אחד באפריל רגיל. אף אחד לא רוצה לקרוא על מגיפה באמצע מגיפה.

אז – סיפור משמח, אספקיסטי, ונטול מגיפות. קטן עלי!

צילום: יואב לנדסמן

עיצוב תמונות: קשת לנדסמן

והנה התוצאה:

00:01

למען הסר ספק:
ביממה הקרובה כל מה שנכתב בעמוד זה *לא* יהיה קשור למגיפה, לווירוסים או למידע רפואי אמין.
אין להשתמש במידע בעמוד זה ביממה הקרובה כהמלצה לביצוע ניסויים מדעיים, שימוש בהוראה מקוונת או תיקשורת עם חתולים.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770908782964189?tn=-R

7:30

אני חושבת שהדבר הכי כיפי בבוקר הוא לראות את הגורגורים רצים. כן, כן, אני יודעת שזה עמוד מקצועי ולא אישי, אבל זה כל כך כיף לראות אותם נוהרים לקערות האוכל

אפילו הילדים התעוררו בזמן (יחסית), אבל מיד כל אחד מהם התחבר למסך שלו, ובקושי אמרו לי "ביי" כשיצאתי מהבית.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770915912963476?tn=-R

11:00

הבנזוג התקשר להגיד שהילדים עדיין במסכים. הקטנה עם האייפד סורקת סרטוני חתולים, הגדול מהבוקר באתרים מטופשים מהסוג שבהם מספרים על בניית מכונות שמונעות באנרגיה אינסופית.
לפחות הם לא רבים…

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770927129629021?tn=-R

15:00

אוי, זה כזה חמוד! הבנזוג בדיוק שלח לי סרטון שבו הקטנה מקריאה סיפור לגורגורים! הם שלושתם יושבים לידה, והיא מדברת איתם!
הייתי מצרפת אותו, אבל אני מעדיפה לא להעלות תמונות של הילדים לאינטרנט.
הגדול, לעומת זאת, התחיל לסדר את החדר שלו. הבנזוג רצה לצלם את ערימת הצעצועים הישנים, חלקי העפרונות והמחדדים השבורים, אבל הגדול לא הרשה לו. נו טוף, לפחות תהיה לי הפתעה כשאחזור הביתה.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770933072961760?tn=-R

18:00

טוב, זה ממש מוזר.
נכנסתי הביתה, ואף גור לא בא לקדם את פני בציוצי "אמא אנחנו רעבים". ויותר מוזר מזה – שני הילדים היו בחדר של הגדול, משחקים ביחד ובונים משהו, והגורים איתם. כשניסיתי להציץ פנימה הגדול אמר שזה סודי, וביקש שאלך למקום אחר.
טוב, מקלחת איט איז!

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770939139627820?tn=-R

20:00

אמרתי לבנזוג שאני רוצה קפה, וניקס קפצה על השיש ולחצה על מכונת הקפה.
מה. לעזאזל.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770945772960490?tn=-R

21:30

אחרי המון רעשים ורחשים הגדול סוף סוף הרשה לנו להסתכל בחדר שלו. הרצפה מכוסה בחלקים שהותאמו אחד לשני בסלוטייפ וכל הגומיות שאיבדתי בשנה האחרונה, יש גלגל שיניים ענק באמצע, וקרבוש רץ עליו!
הקטנה, לעומת זאת, יושבת על המיטה של הגדול ומדברת עם סטיקס, שעונה לה!

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770949329626801?tn=-R

23:00

ניקס וסטיקס מסתובבות בבית עם קסדות מנייר אלומיניום ואנטנות ממנקי מקטרות. זה חמוד ומטריד בו זמנית. אני מוכנה להשבע שהן מדברות אחת עם השניה.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770956072959460?tn=-R

23:15

הקטנה התייאשה מלהמתין שאבין לבד. היא הסבירה לי. באמצעות הקול של סטיקס, שהרבה פחות צייצני משחשבתי!
ניקס שולטת בגורים בעזרת הקסדה. סטיקס משמשת כמוליך כדי להפעיל את קרבוש. קרבוש מפעיל את המכונה, שעדיין לא הבנתי מה היא עושה.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770959292959138?tn=-R

23:30

המכונה שהגדול בנה מחוברת לאינטרנט.

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770953032959764?tn=-R

23:45

הם מתכננים לשלוט בכל חתולי העולם!

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770963529625381?tn=-R

23:59

יש צבא של חתולים בחוץ, שסר למרותם של הילדים שלי. הם זועקים ביללות מתואמות "עוד אוכל רטוב! מים רק מברזים מטפטפים!"
אני לא יודעת מה הילדים באמת מתכננים. ברור שזו רק הוכחת יכולת של המערכת. אני מתחננת בפניכם, אל תתנו לילדים שלכם לראות סרטוני חתולים או ללמוד דברים מהאינטרנט!

https://www.facebook.com/realitybugsme/posts/2770968936291507?tn=-R

במאי 2018 החלה התפרצות חדשה של אבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לשעבר זאיר. קונגו היא המדינה בה התגלתה האבולה לראשונה, בשנת 1976, ומאז אחת למספר שנים יש שם התפרצות של הווירוס. בניגוד למערב אפריקה, בקונגו מתורגלים היטב בעצירת התפרצויות אבולה. עם זאת, הפעם נראה שההתפרצות קצת מתפרצת מדי, ועד כה נרשמו 54 מקרים, מתוכם 23 מקרי מוות (עדכונים שוטפים אפשר למצוא כאן). לכן ארגון הבריאות העולמי בשיתוף חברת מרק ופרויקט GAVI החליטו על דרך מניעה חדשה – חיסונים!

חיסונים אינם רעיון חדש, כמובן, ויותר ממאתיים שנים הם משמשים בהצלחה רבה למניעת מחלות. אבל לרוב חיסונים נעשים בצורה שונה ממה שמתוכנן במקרה הזה. בדרך כלל מטרת החיסון היא מניעת תחלואה לפני התפרצות. רוב החיסונים שאנחנו מכירים ניתנים כבר בגיל הילדות על מנת להפחית תמותה ותחלואה במהלך החיים. אבל במקרה של חיסון נגד אבולה מדובר במחלה נדירה והחיסון נגדה חדש מאד. למעשה, רק לפני שנתיים הוא הוכח כיעיל בתנאי שטח. חברת מרק ייצרה כמות מוגבלת של החיסון, כי בשום שלב לא היתה כוונה להפיץ אותו לכל אפריקה, אלא להשתמש בו במצבי חירום בלבד.

השאלה היא – איך נותנים חיסון שיש ממנו מעט מאד מנות למדינה שיש בה הרבה מאד אנשים והתפרצות מחלה סופר-מדבקת?

ובכן, Ring Vaccination היא התשובה! חיסון טבעתי. הרעיון הוא פשוט – בדיוק כמו המחקר שהזכרתי למעלה, לא מחסנים את כל האוכלוסיה אלא רק את האוכלוסיה בסיכון. כלומר, מי שנחשפו לחולי אבולה. זה אומר – צוותים רפואיים, בני משפחה וכל מי שבא במגע עם חולים. בצורה הזו יוצרים "טבעת הגנה" שאותה הווירוס לא יכול לפרוץ, וכך הוא יושמד וההתפרצות תעצר. שיטה זו מגיעה מימי מבצע החיסון להשמדת האבעבועות השחורות, בה השתמשו בחיסון טבעתי על מנת למנוע התפשטות של המחלה אחרי הדבקה.

8,000 מנות החיסון נתרמו על ידי חברת מרק, וכל עלויות התפעול של מתן החיסונים ממומנות על ידי GAVI, פרויקט כלל עולמי שמטרתו הנגשת חיסונים במדינות מתפתחות.

החלו את מבצע החיסונים בתחילת השבוע. מעל 150 אנשים חוסנו, כולם באו במגע עם שלושת המקרים הראשונים ב-Mbandaka. בשבוע הקרוב מתכננים לחסן עוד אלף אנשים מהמגעים של המקרים ב Bikoro, Iboko, Wangata, כולל צוות רפואי (מקומי והתנדבותי).

האם המבצע יעבוד? אני מאד מקווה שכן. למעשה, אני מקווה שיהיה מדובר בהצלחה מטורפת, שלא יהיו יותר מקרים ושאפשר יהיה להשתמש בהתפרצות הזו כלקח לעתיד ובו תמיד יעצרו מחלות קטלניות כמה שיותר מהר, ומדינות יוכלו לחזור לשגרה שלהן בלי סגר שנמשך חודשים ושנים.

 

להגדלת הידע:

• מאתר ה-CDC על חיסון טבעתי של אבעבועות שחורות.
• על פרויקט GAVI ומטרותיו הנעלות.
• וחתלתול שכדאי לאמץ. תמונת החתלתול צולמה על ידי Kenny Louie ולקוחה מהערך החיוני הזה.

הרשומה הזו מוקדשת באהבה רבה לד"ר בן הורוביץ שכבר למעלה מחודש שולח לי הודעות מסוג "קרן! דֶבֶר!!" ומקבל בחזרה סימן לייק או סמיילי שפרושם "עזוב אותי באמ'ש'ך, אני באמצע העריכה של הספר שלי, נגמרו לי המילים".

אבל הנה, הגרסה האחרונה אצל העורכת (המושלמת) שלי, והגיע הזמן לדבר על מגפת הדֶבֶר!

(מכל המחלות שיש בעולם לא חשבתי שאכתוב "מגפת דֶבֶר" בשנת 2017, אבל זה רק מוכיח מה אני מבינה במגיפות).

ב-11 בספטמבר אישה בת 47 התאשפזה בבית חולים במדגסקר עם דלקת ריאות כתוצאה מדֶבֶר. מחלת הדֶבֶר קיימת במדגסקר באופן רגיל, ואחת לכמה זמן יש התפרצויות שלה. הרופאים כבר מתורגלים ויודעים שצריך בסך הכל לתת אנטיביוטיקה, וחסל.

אבל הפעם משהו היה שונה.

הפעם המקרה שהגיעה לבית החולים לא היתה מקרה ראשוני או אפילו שניוני. הפעם חולה אפס היה אדם שחלה בדֶבֶר, נסע באוטובוס בין שני מחוזות ומת בדרך. התוצאה היתה שהוא הצליח להדביק עשרות אנשים, והם המשיכו להדביק הלאה, וכעת במדגסקר יש מגפת דֶבֶר.

(שוב, לא חשבתי שבשנת 2017 אכתוב את המילים "כעת יש מגפת דֶבֶר". העולם מטריד.)

בתוך חודש מספר החולים עלה ל-684, מתוכם 57 אנשים כבר מתו מהמחלה. הדֶבֶר התפשט לרוב האיזורים במדגסקר, כולל מחוזות בהם לא היה דֶבֶר עד כה.

רגע, זה דֶבֶר-דֶבֶר? *ה*דֶבֶר? מהמאה ה-14?

כן, הוא ולא אחר. אותו חיידק שהטיל את מרותו על אירופה במאה ה-14 מעולם לא נעלם. הוא גרם לגלים של מגפות במהלך ההיסטוריה האנושית, והוא קיים גם היום. בעיקר במקומות בהם יש מגע בין מכרסמים קטנים לבין בני אדם. למשל בהודו, באפריקה ואפילו בפארקים לאומיים בארה"ב.

איך זה מתפשט כל כך מהר?

דֶבֶר היא מחלה שנגרמת על ידי החיידק Yersinia pestis. הוא מתרבה בבעלי חיים קטנים כמו חולדה או סנאי, ומועבר לבני אדם בעקיצת פרעוש. מהרגע שהוא מגיע לגוף האדם הוא מתרבה וגורם לעליית חום, הרגשה כללית גרועה ולנפיחות בקשריות לימפה במפשעה או בבתי השחי, מה שהעניק למחלה את השם "דֶבֶר חבורות".

כאשר החיידק מגיע לריאות הוא יכול לגרום לדלקת ריאות, שהיא בפני עצמה מחלה מדבקת מאד. במצב הזה החיידק כבר לא זקוק לפרעוש על מנת לעבור בין אנשים, ומספיק שאדם אחד ישתעל על אחר כדי להדביק אותו.

הצורה השלישית והקטלנית ביותר היא אלח דם. במצב הזה החיידק מתרבה ללא שליטה, מערכת החיסון יוצאת מאיזון והתוצאה היא חום גבוה, צמרמורות והתדרדרות מהירה של האדם החולה.

שיעור התמותה ללא טיפול אנטיביוטי תלוי בחומרת המחלה ובתצורה שלה. אלח דם קטלני יותר מדלקת ריאות, דלקת ריאות קטלנית יותר מדֶבֶר חבורות. אין מידע טוב לגבי קטלניות המחלה במדינות מערביות, כיוון שיש מעט מאד מקרים וכמעט כולם מגיעים לטיפול אנטיביוטי בזמן. עבודות מהתקופה טרום-אנטיביוטיקה מדברות על משהו כמו 60% תמותה באופן כללי, אבל אלה מחקרים משנות הארבעים והם נעשו באמצעים פחות יעילים מבחינה אבחונית ממה שיש לנו היום.

אז כולנו הולכים למות מדֶבֶר?

לא. יש לנו אנטיביוטיקה, ואנחנו לא גרים במדגסקר.

אז כולם בסדר חוץ מהאנשים במדגסקר?

ובכן, לא ממש…

לפני שלושה ימים ארגון הבריאות העולמי דיווח על מוקד חדש של התפרצות דֶבֶר, הפעם בסיישל. אדם אחד חזר ממדגסקר לסיישל, חלה, פנה לבית החולים הקרוב ושם אובחן עם דֶבֶר ריאתי. הוא טופל, ובעקבות תחקור מקיף מצאו עוד עשרה אנשים עם סימפטומים שנשמעים כמו דֶבֶר ולכן מיד נלקחו לבדיקות. כרגע נראה שהמוקד בסיישל תחת בקרה, וכולנו מקווים שאכן כך הדבר.

אבל קראתי שהדֶבֶר נישא באוויר וכולנו הולכים למות!

אנחנו לא הולכים למות! לא עכשיו ולא מדֶבֶר, בכל אופן.

חיידק הדֶבֶר במדגסקר לא עבר מוטאציה, והוא לא הפך למשהו לא ברור. כאמור, אחת מהתצורות בהן המחלה מופיעה היא דלקת ריאות, וזה מה שקרה. אפשר לרפא את רוב המקרים אם הם רק יגיעו בזמן לקבל טיפול אנטיביוטי פשוט.

אז מה לעשות?

בתור התחלה, לא לטוס למדגסקר כרגע. ארגון הבריאות העולמי הוציא אזהרה שממליצה לנוסעים להמנע מטיולים לשם בזמן הקרוב.

בנוסף, לא להפיץ פאניקה. כן, יש מגפת דֶבֶר, כן, היא מתפשטת מאד מהר, אבל היא במדינה מרוחקת והסיכוי שהיא תגיע לארץ נמוך במיוחד. אין שום סיבה להפיץ שמועות ולהלחיץ את כולם.

נרגעתי. אפשר חיה חמודה? 

כן.

להרחבת הידע:

• עדכונים לגבי מגיפת הדֶבֶר במדגסקר מאתר ארגון הבריאות העולמי (מתעדכן פעם בשבוע בערך), וגם אינפוגרפיקה ממש יפה לגבי העברת דֶבֶר.
• עדכונים מאתר ה-CDC, הרגוע להפליא יחסית לעובדה שמדובר במגיפת דֶבֶר בשנת 2017.
• עדיין מאתר ה-CDC, שאלות נפוצות לגבי דֶבֶר, כולל התפרצויות בארה"ב.
• עשר חיות יפהפיות שחיות רק במדגסקר.
• "התפוררות", סיפור שלי על מגיפת דֶבֶר בעולם נטול אנטיביוטיקה (וגם הסיפור הראשון שאי פעם פרסמתי!).
• רשומה בבלוג זה על התפרצות הדֶבֶר באנגליה ב-1666.

השנה הזאת היתה… מאתגרת. היא נעה בין עמקים של עצב לגבהים מסחררים של שמחה, והשניים היו כל כך מהולים אחד בשני שאני לא מסוגלת לתייג אותה כשנה טובה או רעה. זה נשמע מעט קלישאתי, אחרי הכל, בכל שנה יש דברים טובים ודברים רעים. אבל לא בכל שנה אני מאבדת חבר קרוב מאד, שעודד אותי לכתוב ספר, והיה בין הקוראים הראשונים, והיה היחיד שאהב את הדמויות כמוני. ולא בכל שנה אותו ספר ממש מתקבל להוצאה לאור. כל מה שאני רוצה לעשות הוא לשלוח לחבר שלי את הסמס "אומג! לא תאמין מה קרה!" כי הוא היה מאושר כמוני לשמוע את זה, ואני לא יכולה.

לא בכל שנה אני מצליחה למצוא דרך חדשה ללכת בה, שמפחידה אותי נוראות, ובו זמנית גורמת לי להרגיש שוב כאילו אני עושה משהו חשוב. תורמת לחברה שבה אני חיה. לפחות על השינוי הזה הוא כן הספיק לשמוע, ותמך. ברור שהוא תמך.

אושר אדיר ועצב עמוק, כמו שאמרתי.

זו היתה שנה שבה נסמכתי יותר מהרגיל על חברים, ושבה בקושי הצלחתי לתמוך בהם בחזרה. אני בכלל לא מזכירה כמה נסמכתי על בן הזוג הנהדר שלי, שבלעדיו לא הייתי צולחת את השנה הזו שלמה מבחינה נפשית.

זו היתה שנה שבה עמותת מדעת פרצה הרבה מעבר לכל מה שדמיינתי, והייתי חייבת ללמוד לשחרר. אני כבר לא יכולה להיות מעורבת בכל תחום בעמותה שהקמתי, ואני צריכה להזכיר לעצמי שרק ככה דברים פורחים. כשנותנים להם לצמוח. לא כשמחזיקים אותם חזק ליד הלב ואומרים להם מה לעשות.

זו היתה שנה שבה מצאו חיסון לאבולה אבל עדיין לא למלריה, שקוטלת הרבה יותר אנשים ומתפשטת בקצב מפחיד.

זו היתה שנה נפלאה, ונוראה, ונהדרת, ומלאת אומללות, ומלאת חברים, וחסרת חבר, ואני מחכה לרגע שבו הזכרון שלי יתעמעם מספיק כדי שאוכל להסתכל לאחור ולזכור רק את הדברים הטובים ולא לדמוע לדברים הקשים.

כרגיל, ביום ההולדת שלי, אני מבקשת מכם לתרום כמתנת יום הולדת עבורי. זה יכול להיות חיוך לאנשים ברחוב, שקל לקבצנית בפינה, מעיל למעון לנשים מוכות, כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו שיעזור לאחרים.

יש רשימה ארוכה של עמותת וארגונים שישמחו לעזרה כלכלית, אם אתם יכולים לעמוד בכך, בינהן עמותת מדעת ומכתבים לבריאות הקרובות לליבי, אבל יש המון. בכל נושא הקרוב ללבכם יש מישהו שמתנדב כדי להפוך את העולם לטוב יותר.

אם יש לכם זמן, כל אחת מהעמותות תשמח למתנדבים ולמתנדבות. התנדבות מועילה ללב, לנפש ולבריאות הגופנית (קצת פחות לזמן הפנוי, אבל מי צריך זמן פנוי? ננוח כבר בקבר!). מניסיון.

ומה אני אגיד לכם?

שתהיה לנו שנה פחות מעניינת. אני ממש אשמח לשנה רגועה.

דברים לקרוא:

• סיפור של נמרוד אייזנברג הנהדר, שכתב לי סיפור ליום ההולדת!
• סיפור שלי בפרויקט מאורות, אליו תיעלתי חלק מהאובדן של השנה האחרונה. הסיפור נכתב בהשראת סיפורו של אהוד מימון, כהמשך לסיפור של נמרוד איזנברג (שפורסם לפני יומיים), ועם התמיכה והעידוד של דריל גרגורי.

 

 

רציתי לכתוב על החיסון החדש לאבולה (כן, הוא נראה יעיל. הוא גם כנראה יקר בטירוף, ולא ברור לכמה זמן הוא מחזיק מעמד, כך שיש סיכוי שהוא בכלל לא ישמש למניעה אלא רק לאחר חשיפה). אבל במקום זה, חשבתי שתרצו לראות את זה:

ברור שזה אותו עט שאיתו חתמתי על החוזה ל"שמיים שבורים". מסורת מוצלחת יש לשמר!

הו! הגיע השלב הזה בשנה שבה התוכניה של אייקון עולה לאוויר, ואפילו אפשר לרכוש כרטיסים אונליין!

אייקון, למי שלא עוקב, הוא פסטיבל המדע הבדיוני והפנטזיה השנתי הענק. הוא נערך מדי שנה בתל אביב באשכול פיס ברחוב הארבעה (מאחורי הסינימטק).

השנה אני אוחזת בתפקיד כפול – גם מרצה באייקון אבל גם אחראית על רצועת הספקנות והמדע שמופקת בעזרת עמותת מדעת. אוהבים מדע? אלה האירועים שמעניינים אתכם בתוכניה:

• איך עושות מהפכות? ספקנות פמיניסטית
• הצצה למוח הספקני
• מי הזיז את המוח שלי? כשהמציאות אינה אמת
• תרופה או רעל: משחק הריכוזים
• מספיק עם הוראות הבטיחות – אני רוצה כוחות על
• ספקנות: הדור הבא
• לשחק בנתונים
• לא רק סופרמן – הטכנולוגיה שרואה לתוכנו
• כך נרפא את המוטציות של אקס-מן

וזוהי רשימת כל האירועים בהם אני משתתפת:

• נוער מרצה לנוער, יום שלישי, 18/10, 14:00 – 16:00 – אירוע המיועד לבני נוער המעוניינים להתנסות בהרצאות מול בני גילם. המרצים יקבלו טיפים להכנת הרצאות וגם קיפוצים בהתאם ליכולתם.
• יותר בדיוני ממדע, יום שלישי, 18/10, 20:00 – 22:00  – פאנל כתישת סדרות וסרטים שעצבנו אותנו במיוחד בגלל המדע הקלוקל שלהם. בהנחיית ד"ר בועז קרני ובהשתתפות יואב לנדסמן, עפר מתוקי ואני. אם יש סרט או סדרה איומה במיוחד שנתקלתם בה בשנה האחרונה, אנא ספרו לי כדי שאוכל לפרוק עליה את זעמי!
• הרצאות מן העתיד, יום רביעי, 19/10, 17:00 – 18:00 – אירוע הומוריסטי הכולל ארבע הרצאות עתידניות לחלוטין! בהשתתפות יואב לנדסמן, אהוד מימון ויעל פורמן.
• "החללית" מול קהל חי, יום רביעי, 19/10, 20:00 – 22:00 – התוכנית הדו-שבועית "החללית" בהקלטה מול קהל! נדבר על אירועי החלל העדכניים ביותר, ממה הכי התרשמנו בשנה האחרונה ולמה אנחנו הכי מצפים בשנה הבאה. בהנחיית יואב לנדסמן ובהשתתפות עפר מתוקי, יעל הילמן, ד"ר ויקטור צ'רנבו וד"ר בועז קרני.
• האם העט אכן חד מהחרב?, יום חמישי, 20/10, 14:00 – 16:00 – פאנל כתיבה וכותבות בהנחייתי בהשתתפות מועמדי וזוכי פרס גפן בעבר ובהווה: יואב אבני, גיא בוסקו, הילה בניוביץ'-הופמן, רותם ברוכין, רוני גלבפיש, ורד טוכטרמן ויעל פורמן.
• לשחק בנתונים, יום חמישי, 20/10, 20:00 – 22:00 – ההרצאה שלי! והפעם – איך להשתמש בכלים המדעיים המתקדמים ביותר על מנת להוציא מחקר שהתוצאות שלו הפוכות לחלוטין להגיון המדעי. יהיו מחלות, יהיו חיסונים, יהיו רפרנסים, אולי אפילו יהיו זומבים.

בואו לאייקון! בואו לאייקון! יהיה מגניב וכיף ותוכלו לראות אותי מתרוצצת בחמסינים של אוקטובר לבושה בחולצה גיקית ומחפשת קולה עם קרח!

לאלה שעדיין לא עוקבים אחרי דף הפייסבוק של הבלוג, הנה מה שפספסתם היום:

7:42
בוקר טוב חובבי חיידקים ומחבקי וירוסים!
והיום – עדכון מיוחד לכבוד יום שישי!
סין הודיעה אתמול על מקרה ראשון של וירוס Zmb 85.
כזכור לעוקבי הדף, הוירוס הופיע לראשונה לפני חצי שנה בקאריבים. הוא מועבר בנוזלי גוף וגורם לחום גבוה, כאבי ראש והזיות.
עד כה אובחנו 58 מקרים ברחבי העולם.
ה cdc (המרכז לבקרת מחלות בארה"ב) הודיע על שידור מיוחד בנושא.
אני לא חושבת שיש מה לחשוש, אבל אסכם את השידור עבורכם, אם לא אהיה בקניות.

8:58
הקדימו את השידור של ה cdc. הם עולים עוד חמש דקות. אמצע הלילה אצלם!
סתם זורעים פאניקה, בחיי.
הייתי שמה קישור, אבל אני מהסלולרי. אעשה לייב בלוגינג, כרגיל.

9:02
לייב בלוגינג מתחיל עכשיו!
שקופית פתיחה. ד"ר פרידמן, מנהל ה cdc, מציין שהם עובדים עם ארגון הבריאות העולמי בחקירת המקרים. נפלא.
(ההערות הבאות נפרשו כתגובות להודעה הזו)
9:04 – תמונה של וירוס! הוא נקשר לרצפטורים מסוג… לא מזהה את השם. יש מיקרוביולוגים בקהל?
9:10 – אוקיי, הסימפטומים שונים ממה שחשבו. מסתבר שהיו כמה וכמה מקרי דלקת קרום המוח.
9:10 – שיט.
9:11 – תשעים אחוז מהחולים פיתחו דלקת קרום המוח תוך שלושה חודשים מההדבקה. לא היו מספיק מקרים בארה"ב ולכן לא הבחינו במגמה הזו.
9:11 – עיקר המקרים בקוריאה הצפונית!
9:12- מפנים את הבמה למומחה מקוריאה. לא קלטתי את השם שלו.
9:16 – דווחו אצלם מעל 2,355 מקרים בחצי השנה האחרונה. המחלה בעלת מהלך ארוך משחשבו.
9:19 – חמישה (!) חודשים מעליית חום עד להופעת דלקת קרום המוח. מאה אחוז מהחולים מפתחים את המחלה. אין מקרים ללא סימפטומים.
9:20 – השידור נקטע.
9:25 – שקופית "תכף נחזור" עם המידע המעודכן. כבר חמש דקות. נמאס לי. הולכת לקושש אינטרנט.
9:28 – חזרו!
9:28 – השידור נקטע בקוריאה. היתה מהומה בקהל, או צנזורה, או משהו… ד"ר פרידמן לא שופע פרטים.
9:29 – חוזרים על מה שכבר ידוע.
9:30 – מבקשים לא להכנס לפניקה, ממשיכים לחקור.
9:31 – יש רעש בקהל. מוזר. אמריקאים בדרך כלל מאד מנומסים והשלב של שאלות ותשובות לרוב מאורגן אצלם מאד.
9:31 – מישהו צועק ברקע. אי אפשר להבין מה הם אומרים.
9:32 – ד"ר פרידמן מתנצל על ההפרעה, הם יסכמו את המידע ויחזרו עם עדכונים.
9:32 – צרחות? נדמה לי שאני שומעת צרחות.
9:33 – נגמר.

11:06
קניתי בגדים! שמלה וחצאית חדשות! ממעצבת שעושה בגדים למידות של נשים ולא בובות בחלון ראווה!
כמו כן, קיבלתי הודעה באפליקציה של ארגון הבריאות העולמי. מסתבר שדווחו עוד ארבעים מקרים בסין מאז הבוקר, כולם מרופאים שפנו ישירות לארגון תוך הפרה של כללי הצנזורה.
כולם עם חום גבוה, הזיות, ודלקת קרום המוח.

11:35
וואו! נחיל עטלפים מעל הבית שלנו! חשבתי שהם אמורים לישון במשך היום…
יש זואולוג בקהל?

13:00
חדשות מהשעה האחרונה:
כמו ששמעתם, ארגון הבריאות העולמי הכריז על Zmb 85 כפנדמיה.
זה לא אומר שיש המון מקרים! זה אומר שהווירוס אובחן בלפחות שלוש יבשות. יש דיווח מקוריאה הצפונית, סין, ארה"ב, וכמובן הדיווח הראשון מאנגליה (מאז לא היו שם מקרים נוספים, אבל הוא נספר בכל זאת).
הספירה הנוכחית מדברת על מעל 10,000 ברחבי העולם, שזה ממש לא הרבה. לאבולה לקח הרבה פחות זמן להגיע למספר המקרים הזה.
כרגע אין הנחיות נוספות מעבר להמנעות ממגע עם נוזלי גוף של חולים. בקיצור – המשיכו כרגיל.
שישי מהנה שיהיה לכולם!

14:24
לא להיבהל! בבקשה! זה ש Zmb 85 עבר התמרה ועכשיו הוא נישא באוויר לא אומר שנחטוף אותו!
אין מקרים בישראל!
פשוט תפעלו בהתאם להוראות משרד הבריאות וקפצו לבית המרקחת לקנות מסיכות. ותודה לגלינה שמדגמנת עבורינו מסיכה 🙂

14:26
בזמן ארוחת הצהריים הילדים אמרו שמעל בית הספר שלהם חגו המון עטלפים הבוקר.
הקטנה סיפרה שהם מצאו עטלף שנראה חולה ולא התקרבו אליו. שיבחתי אותה, כמובן.
אני מקווה שאף ילד אחר לא התקרב לעטלף החולה.

15:01
המעבדה המרכזית לנגיפים דיווחו על מקרה ראשון של Zmb 85 בישראל. מדובר באיש הייטק שחזר לאחרונה מנסיעת עסקים לסין. הוא דיווח על חום והזיות לפני כחצי שנה, בעת שהותו שם.
היום בבוקר הוא פיתח סימפטומים של דלקת קרום המוח והופנה למיון שיבא (תל השומר).
בבקשה, הצטיידו במסכות.

15:46
אני לא מבינה מה הבעיה של אנשים! אומרים להם להישאר בבית והם יוצאים להפגנות!
לא, Zmb 85 לא מועבר בחיסונים, לא זורעים אותו בעננים והוא לא ניסוי ביולוגי! זה סתם וירוס!
תשמרו על סגר, תמעיטו במגע עם אנשים אחרים והכל יהיה בסדר!

16:00
מקרה עשרים ושבע בישראל. קיבלתי סמס מהבוס שלי ששואל אם אוכל להגיע לתגבר בלשכת הבריאות. מסתבר שהתחילו חלוקת ערכות מסיכות ואלכוג'ל בלשכות. הודעה מסודרת תצא בהמשך.
בבקשה, שימרו על הוראות הסגר.

16:40
תחי מדינת ישראל והבלגן בלשכות הבריאות! מסתבר שיש מספיק מתנדבים. הגעתי לשם וכמעט מיד שלחו אותי חזרה הביתה. הספקתי רק לחלק שתי מסכות ולהדריך משפחה שהמתינה בתור. הילדה הגדולה שלהם נראתה לי לא משהו, והמלצתי להם לפנות למיון.
הרחובות ריקים לגמרי. איזה מזל שההחלטה על הסגר יצאה לפני כניסת השבת.

17:10
הנה מה שהעידכון האחרון של ה cdc מסר: המחלה קטלנית ממה שחשבו. אין אף טיפול יעיל.
אין עדכונים נוספים.
המלצה אישית: הישארו בבתים. אל תצאו להשלים קניות. אם אתם חייבים לצאת מהבית – שימו מסיכה והתרחקו מאנשים אחרים.
אין צורך למדוד חום. אם אתם או מישהו בביתכם סובל מהזיות, הכניסו אותו למיטה והקפידו לתת לו לשתות.

18:00
המלצה חמה – אל תפתחו את המייל עם הכותרת "ערימות גופות בארה"ב". הוא מכיל תמונות שצונזרו, וטוב שכך.

18:25
הודעה מפרומד, רשת חדשות הרפואה, על "גופות זזות". זה מתורגם מקוריאנית, והתרגום מזעזע. לא חושבת שזה משמעותי.

18:40
אני… לא לגמרי בטוחה איך לדווח על זה.
המידע מה cdc קלוש ביותר, וארגון הבריאות העולמי מזמן לא עדכן את האתר שלהם.
אני לא מאמינה שבאמת יש גופות שמטיילות ברחובות בייג'ינג. זה בטח מתיחה.

19:30
אני מצטערת על העיכוב במענה. הזעיקו אותי למיון. הם יודעים שאני עוסקת במחקר ולא בקליניקה, אבל כל הרופאים כמעט חולים וצריך מישהו שיעזור.
היו המון פקקים בדרך. אני לא מאמינה שאנשים שוברים סגר! זה לטובתכם!

20:15
איזה פסיכי הוריד לי את המסיכה והשתעל לי בפרצוף! אנשים חצופים יש כאן!
זה לא יחזור על עצמו. אל תדאגו. מביאים לנו חליפות אב"כ.
כמו כן, אם מישהו במיון תל השומר, בואו להגיד שלום!

20:35
זה לא נורמלי מה שהולך כאן. המחלה הזו מתקדמת מהר בהרבה ממה שחשבנו. כנראה שהווירוס עובר מוטאציות כל הזמן.
אנחנו מדברים על שעות מהופעת החום ועד המוות. מטורף!
כמו כן, מי שמגיע להביא לי קפה – תזהרו מהמדורה בכניסה. חלקי גופות לפעמים נושרים שם, והם עלולים להיות מדבקים.

21:15
יש לי חום.

22:02
רוצים לשלוח אותי הביתה, אבל אני לא מוכנה לסכן את המשפחה שלי. וידאתי שהם נעולים בבית, ושהם יודעים לא לפתוח לאף אחד את הדלת.
יש מספיק אוכל. איזה מזל שעשינו קניות הבוקר.
נתנו לי חליפת אב"כ בכל מקרה. כל עוד אני מסוגלת להבחין בין הזיות למציאות אני יכולה לתת עירויים, וזה כל מה שצריך, בעצם.

22:13
בבקשה אל תירו באנשים! בבקשה! אנחנו קורסים כאן. אין לנו יכולת להתמודד גם עם פצעי ירי!

22:30
הביאו לי קפה! עכשיו אני בטוח ארגיש טוב!

23:15
מיטכ זה טוב. יש מיטה.מיטע.מיט…?
קשה לכתוב עם חליםה. עוג חום. רואה דבריפ. לא הכל אמיץי. הולכת לנוח.

23:59
גרררררר אררררג

הערב ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה שעל פניה נשמעת מטרידה מאד. וירוס זיקה הוכרז כמגיפה כלל עולמית (פנדמיה), וכמצב חירום המאיים על בריאות הציבור הבין-לאומית.

מהר! להוציא את קופסאות השימורים ולהתחפר בבונקרים! הזיקה בא לכלותינו!

או שלא.

הצהרת יו"ר ארגון הבריאות העולמי הערב מכילה כמה פסקאות. הראשונות מדברות על כך שהתכנסה ועדה לבחון את העדויות לגבי הקשר בין מיקרוצפליה לבין זיהום בוירוס זיקה. הבאות אחריהן מדברות על כך שהוועדה חשבה הרבה והגישה את המסקנות ליו"ר הארגון.

ואז מגיעה הפסקה הזו:

"…בעקבות עדויות אלה, וכן תוך בדיקה של המידע מאל-סלבדור ומפולינזיה הצרפתית ב-2014 הוחלט כי קיים בסיס מספיק להכריז על התפרצות זו כ"אירוע חריג" וכאיום לבריאות הציבור העולמית."

רגע, מה?

הרי רק לפני מספר ימים היה ברור שאין מספיק הוכחות כדי להכריז על קשר כזה, ושלמעשה הנתונים שהוצגו מברזיל לא תואמים למידע שנאסף ממקורות אחרים. לא רק זה, המידע מפולינזיה הצרפתית מתייחס למאמר משנת 2014 ובו הודגמה העברה של וירוס זיקה מאם לעובר בשני מקרים, אולם בשום שלב לא הוזכרה שם מיקרוצפליה. גם במחקר אחר על כל האמהות שחלו בוירוס זיקה בהריון באותה התפרצות לא הדגימו את הקשר למיקרוצפליה.

ההכרזה נמשכת:

"על פי עמדת הועדה, יש צורך במאמץ בין לאומי מתואם כדי להפחית את האיום במדינות בהן קיימת הדבקה, ולהקטין את הסיכון להמשך ההתפשטות למדינות נוספות. חברי הועדה הסכימו כי המצב תואם לתנאים הדרושים על מנת להכריז על איום לבריאות הציבור הבין-לאומית".

התנאים להכרזה על מצב חירום המסוכן לבריאות הציבור הבין-לאומית מתוארים במסמך ייעודי של ארגון הבריאות העולמי. התנאים כוללים בין השאר מחלה בעלת השפעות חמורות על בריאות הציבור, מסוכנת, שדורשת התערבות בין-לאומית מיידית.

המחלה האחרונה שקיבלה את המעמד הנחשק הזה היתה התפרצות האבולה במערב אפריקה. בניגוד לוירוס זיקה, אבולה ידועה כמחלה מסוכנת, קטלנית, בעלת השפעות חמורות על בריאות הציבור.

זוכרים כמה זמן לקח לארגון הבריאות העולמי להודיע על מצב חירום בין לאומי במקרה של התפרצות האבולה במערב אפריקה?

חמישה חודשים.

כן, כן. ההתפרצות החלה במרץ 2014 (היא בעצם החלה כבר בדצמבר 2013, אולם במרץ הגיעה לידיעת הציבור). במשך חמישה חודשים ארגון הבריאות העולמי דשדש במקום והקים וועדות עד שהחליטו להכריז על מצב חירום בין לאומי שחייב הטלת סגר ואיפשר שליחת צוותים לעזרה למדינות שגססו. וזה במצב שבו המחלה ידועה כמסוכנת, קטלנית, ובהחלט מאיימת על בריאות הציבור של המדינות השכנות.

ובכן, תגידו, ארגון הבריאות העולמי בוודאי למד משהו מההתפרצות ההיא ולכן מכריז על מצב חירום מהר. הרבה הרבה הרבה יותר מהר. תוך פחות משבוע מההודעה הקודמת (המרגיעה מאד) שלהם.

ובכן, אענה לכם, לא.

ראו את הפסקה הכמעט-אחרונה בהכרזה של הארגון:

"הוועדה לא מוצאת הצדקה מבחינת בריאות הציבור להגביל את הנסיעות או את המסחר על מנת להגביל את התפשטות וירוס זיקה".

רגע, מה?

מדובר במצב חירום בין-לאומי! איום מיידי על בריאות הציבור! איך זה שאין שום צורך להטיל איזושהי הגבלת נסיעה לברזיל או לדרום אמריקה? איך זה שאין הגבלות מסחר? איך זה שארגון הבריאות העולמי מקים צוותי חקירה מיוחדים, ובמקביל לא מוצא שום צורך למנוע את המשך התפשטות הוירוס?

אולי זו טעות? אולי במסקנות הוועדה זה מופיע בצורה אחרת?

לא. גם במסקנות הועדה כתוב במפורש שאין צורך בהגבלת נסיעה לאיזורים בהם יש התפרצות של וירוס זיקה, ורק צריך לנקות את המטוסים שמגיעים ממדינות נגועות, בהתאם לחוקים שחלים ממילא על כל כלי טיס בין מדינתי.

אז מצד אחד ארגון הבריאות העולמי מגביר למקסימום את הפאניקה מפני הוירוס, ומצד שני לא מטיל שום הגבלה שעלולה לפגוע בתיירות בדרום אמריקה. כלומר, מקבל המון יחסי ציבור, נראה כמו משהו שמגן על בריאות הציבור, אבל בפועל לא ימנע שום בעיה (אם באמת יש כזו).

הנזק האמיתי מההתנהלות הזו הוא שיום אחד באמת נעמוד בפני מצב חירום בין לאומי המאיים על בריאות הציבור, ומרוב פאניקה איש לא יזהה אותו.

 

להרחבת הידע:

• עוד על הענף של ארגון הבריאות העולמי העוסק בבריאות הציבור העולמי.
• אוסף כל ההודעות לעיתונות של ארגון הבריאות העולמי.
• מידע מאתר ה-CDC האמריקאי, שנוקט בפחות פאניקה (נכון לשתיים לפנות בוקר ב 2 בפברואר 2016).
• תמונת החתול המוכן להכל לקוחה מכאן.

בשבועות האחרונים וירוס זיקה (Zika) עלה לכותרות בתור האיום הגדול החדש על תינוקות. ממשלת ברזיל ממליצה לנשים להפסיק להרות, ואפילו ארה"ב כבר הוציאה אזהרה נסיעה. העיתונות היומית בארה"ב לא מספיקה לדווח על מקרים חדשים של הדבקה בוירוס האיום והנורא הזה, ונשמע כאילו המגיפה הגדולה הבאה החלה. עם זאת, הרבה מהרעש מיוצר על ידי גופי התקשורת בזמן שגופי הבריאות הגדולים מסויגים מאד בהמלצותיהם.

כדי להבין מה החשש הגדול, והאם באמת אמורים לדאוג ממנו, צריך קודם להבין את הראיות הקיימות.

 

מה זה הזיקה הזה?

וירוס זיקה מועבר בעקיצת יתוש ממשפחת אדס, בעיקר Aedes aegypti (כן, אותה משפחה שבה חברים גם היתושים שמעבירים את קדחת מערב הנילוס, צ'יקונגוניה, קדחת דנגי ווירוסים נוספים). ב-80% מהמקרים אין בכלל סימפטומים להדבקה. השאר לרוב סובלים מכאבי פרקים, חום, פריחה, והרגשה כללית גרועה. המחלה נמשכת מספר ימים וחולפת בלי סימפטומים ממושכים וללא צורך בטיפול.

הוא מוכר לפחות משנת 1952, ועיקר המקרים דווחו בדרום אמריקה. הוא מועבר מהאם ליילוד, על פי מחקר מצומצם שנערך בפולינזיה הצרפתית, אולם במחקר לא דווחה השפעה מסוכנת על היילוד, למרות מעקב של כלל האוכלוסיה בתקופה בה היתה התפרצות של וירוס זיקה.

המשמעות היא שאנחנו מכירים את הוירוס הזה כבר למעלה משישים שנים, ויש אחריו מעקב רב-שנים ורב-מדינות. כלומר, קשה להפתיע את הרופאים בקשר אליו. לא בלתי אפשרי, אבל קשה.

 

ומה זה המיקרוצפליה הזו?

מיקרוצפליה היא מצב שבו המוח והגולגולת של התינוק לא מתפתחים באופן נורמלי, והתינוק נולד עם ראש ומוח קטן מדי. ומכאן נובע – פיגור. מיקרוצפליה בתינוק יכולה לנבוע ממספר רב של מצבים, בינהם חשיפה לרעלנים שונים במהלך ההריון, מחלות תורשתיות (גנטיות), צריכת אלכוהול מוגברת של האם במהלך ההריון, תת תזונה, ואפילו מחלות זיהומיות שונות. אחת המחלות הידועות הגורמות למיקרוצפליה היא אדמת. הדבקה ראשונה באדמת במהלך ההריון גורמת למיקרוצפליה ולפיגור קשה ביילוד באחת מבין ארבע נשים שנחשפות לראשונה לוירוס במהלך ההריון.

 

מה קרה בברזיל?

באוקטובר 2015 החלה התפרצות של וירוס זיקה בברזיל. ההתפרצות לא נחשבה מסוכנת במיוחד בהתחלה, כיוון שכל המשמעות היא כמה אנשים עם חום גבוה, כאבי פרקים ופריחה, שחוזרים לעבודה אחרי המחלה.

אולם עם הצטברות המידע התגלה דבר מעניין – במקביל לעליה במספר מקרי הנדבקים בוירוס זיקה התבררה עליה במספר המקרים של תינוקות שנולדו עם מיקרוצפליה.

היות וידוע שוירוסים שונים יכולים לגרום למיקרוצפליה, רשויות הבריאות החלו לחשוד שהגורם למיקרוצפליה היא הדבקה של האם במהלך ההריון.

ב-22 באוקטובר 2015 ממשלת ברזיל החלה לחקור את הקשר האפשרי הזה. הם החלו לאסוף מידע לגבי תינוקות עם מיקרוצפליה ולבדוק מה עבר על האמא במהלך ההריון שלה. עד ל-9 בינואר 2016 דווחו 3,530 מקרים של תינוקות עם היקף ראש קטן מהממוצע לאמהות שסבלו ממחלת פריחה בזמן ההריון.

במקביל פולינזיה הצרפתית דיווחה על עליה במספר התינוקות שנולדו עם ראש קטן מההיקף הצפוי מעט אחרי שהחלה התפרצות של וירוס זיקה אצלם.

 

מעולה! אז יש קשר!

לא, ממש ממש ממש לא.

אם אנחנו מניחים שזיהום בוירוס זיקה בהריון מוביל ליילוד עם מיקרוצפליה צריך להוכיח ראשית שהאמהות אכן חלו בוירוס זיקה במהלך ההריון, ולאחר מכן להוכיח שאכן לאמהות אלה נולדו תינוקות עם מיקרוצפליה בשיעור גבוה יותר מאשר באוכלוסיה שלא חלתה בוירוס זיקה.

קודם כל – אין שום נתונים לגבי שיעור הילודים עם מיקרוצפליה בברזיל. רק יודעים שיש יותר תינוקות שנולדים עם מיקרוצפליה, אבל לא נאמר *כמה* תינוקות מסך התינוקות שנולדים בברזיל הם עם מיקרוצפליה. אולי יש יותר תינוקות כאלה פשוט כי יש הרבה יותר לידות?

דבר שני – בשום מקום לא נשללו סיבות אחרות למיקרוצפליה. לא נאמר מה מצבן של האמהות שלהן נולדו תינוקות עם מיקרוצפליה. לא נשלל קשר לגורמים ידועים כמו עישון, אלכוהול, רעלנים שונים ואפילו זיהומים אחרים שידועים כגורמים למיקרוצפליה ביילוד.

דבר שלישי – בכל שאר המדינות בהן יש עליה במספר מקרי וירוס זיקה *אין* עליה במיקרוצפליה. זה משהו שתואר רק בברזיל, למרות מעקב אחרי מיקרוצפליה בכל המדינות האחרות.

דבר רביעי – בשום מקום לא נבדקו האמהות האלה לקיום וירוס זיקה במהלך ההריון. הדבר היחיד הידוע הוא שהאמהות דיווחו על פריחה כלשהי בהריון. אפילו לא וידאו שאכן מדובר בפריחה כתוצאה ממחלה זיהומית ולא מתגובה אלרגית.

מהנתונים שיש לפנינו מדובר על קשר שנקרא קשר אקולוגי. כלומר, הדגמה של שתי תופעות שקורות באוכלוסיה מבלי לוודא שאכן יש קשר בינהן. כל עוד לא נאסף מידע אישי לגבי האנשים שנכללים במחקר, אי אפשר להסיק לגבי הקשר בין שתי התופעות שתוארו.

כלומר- צריך לבדוק את האמהות בהריון. צריך להוכיח שהן חלו בוירוס זיקה, ולא בסתם פריחה שהיא. צריך לבדוק את התינוקות. צריך להוכיח שהם נדבקו בוירוס זיקה (על ידי בדיקת דם). צריך לבדוק מה שיעור (לא המספר המוחלט) של התינוקות עם מיקרוצפליה שנולדו לאמהות שחלו בוירוס זיקה בהריון, ולהשוות לשיעור התינוקות עם מיקרוצפליה שנולדו לאמהות שלא חלו בוירוס זיקה בהריון. צריך לשלול כל הסבר אחר להופעת מיקרוצפליה לתינוקות של האמהות האלה. ובנוסף לכל אלה – צריך לבדוק את הקשר הזה במדינות אחרות בהן יש עליה של הדבקה בוירוס זיקה.

רק אחרי קיום כל השלבים האלה אפשר יהיה לדבר על הקשר האפשרי בין הדבקה בוירוס זיקה בהריון לבין מיקרוצפליה בתינוקות.

 

מה עושים עד אז?

קודם כל,נרגעים.

אחר כך, משתדלים להמנע מעקיצת יתושים. כזכור, אותם יתושים מעבירים גם את קדחת הנילוס המערבי שמסוכן מאד לנשים בהריון. באופן כללי, מומלץ לא לחלות בזמן ההריון.

ולסיכום, ממתינים לאיסוף כל המידע הרפואי הקיים ולא לוחצים על כותרות עם שם מפחיד. לא בריא להבהל מעיתונות פופוליסטית שרק מנסה להשיג קליקים.

 

אבל אני אשה בהריון ואני נוסעת לדרום אמריקה!

ובכן, כל העצות הנ"ל עדיין תקפות, ובמקביל אוסיף – שיהיה בהצלחה! דרום אמריקה נשמעת מקום נהדר לבקר בו מבחינת נופים ואנשים, ואני מקנאה בך מאד.

להמשך קריאה:

• דו"ח הארגון האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן לגבי וירוס זיקה, כולל מראי מקומות לכל המחקרים הרלוונטים.
• מאמר על העברת וירוס זיקה מהאם ליילוד בפולינזיה הצרפתית.
• דיווח של משרד הבריאות הברזילאי (מתורגם מפורטוגזית. כל טעות יש לזקוף לחובת המתרגם ולא למשרד הבריאות), וגם תרגום של ההנחיה לא להכנס להריון בעתיד הנראה לעין.
• סיבות למיקרוצפליה מאתר מרפאת מאיו בארה"ב.
• דו"ח ארגון הבריאות העולמי לגבי שכיחות אדמת בברזיל.
• ההמלצה הפושרת מאד של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב לגבי הבהלה מוירוס זיקה.
• ההמלצה הפושרת עוד יותר של ארגון הבריאות העולמי לגבי הבהלה מוירוס זיקה.
• המאמר הראשון על וירוס זיקה (מראה מקום בלבד).
• התמונה לקוחה מהסרט ביטלג'וס, שהוא אחד הסרטים המוצלחים של טים ברטון, לפני שהוא התאהב בג'וני דפ באיפור לבן ובעלילות חסרות מטרה.