מכירים את דיסנילנד? המקום הזה ששופע ילדים, חיות פרוותיות ומסחור של כל סרט שאי פעם ראיתם? עכשיו הוא גם שופע וירוסים, וספציפית שופע בו הווירוס המדבק ביותר הידוע לאנושות.
לא, לא אבולה. חצבת.
וירוס החצבת הוא וירוס חביב, שגורם לחום, פריחה, שלשולים ודלקת עיניים. הפריחה מופיעה לרוב כיומיים עד ארבעה ימים לאחר עליית החום. היא מתחילה בחלל הפה ולאחר מכן מתפשטת בכל הגוף. כשליש מהחולים מפתחים לפחות סיבוך אחד של המחלה. ברשימת הסיבוכים נמצאים דלקת אוזניים, דלקת ריאות, פרכוסים ואף דלקת של המוח עצמו. הסיבוכים קשים יותר בתינוקות קטנים ובאנשים מבוגרים.
אחד הסיבוכים האכזריים ביותר של חצבת הוא SSPE (קיצור עבור Subacute Sclerosing Panencephalitis). זהו ניוון של המוח שמופיע שנים לאחר ההחלמה מהמחלה, ונגרם על ידי תגובה מאוחרת של הגוף לוירוס החצבת ולא על ידי הוירוס עצמו. SSPE מתבטא באבדן זיכרון, התנהגות ביזארית, הפרעות בהליכה, פרכוסים ולבסוף מוות. אין מרפא ואי אפשר למנוע SSPE. סיבוך זה מתרחש רק בקרב אנשים שחלו בחצבת, לא בקרב מי שחוסן נגד המחלה.
אחד עד שניים מאלף אנשים שחולה בחצבת מת כתוצאה מהמחלה. המחלה חמורה בעיקר במצבים של תת תזונה, שאז שיעורי התמותה גבוהים בהרבה.
חצבת היא מחלה מדבקת במיוחד. היא מועברת באוויר והווירוס הפעיל יכול להישאר בחדר שעתיים (!) לאחר שהאדם החולה שהה בו. אדם שנחשף לחצבת מפריש את הווירוס ארבעה ימים לפני שמופיע איזשהו סימן למחלה, מה שאומר שהוא יכול להיראות בריא לגמרי אבל בכל זאת להדביק אחרים. כל אלה יחד הופכים אותה לאחת המחלות המדבקות ביותר המוכרות לאנושות.
בניגוד להרבה מחלות אחרות, יש חיסון נגד חצבת. זהו חיסון חי-מוחלש, כלומר, החיסון הוא למעשה הווירוס שגורם למחלה אבל מנוטרל מכל יכולת לגרום לנזק. תופעות הלוואי של החיסון עלולות לכלול חום ופריחה, אולם ללא הסיבוכים של חצבת. החיסון נגד חצבת קיים כבר כמעט ארבעים שנה וניתן לעשרות מליוני ילדים במהלך השנים האלה. הוא ניתן בגיל שנה, ומנה נוספת ניתנת בגיל 6. שתי מנות יעילות ב-99% להגנה מפני המחלה. הבודדים שלא מפתחים רמת נוגדנים גבוהה מספיק למרות קבלת החיסון תלויים בכל שאר המתחסנים שימנעו מהווירוס להגיע אליהם. החיסון בטוח לשימוש ויעיל במניעת המחלה, אבל רק אם מקבלים אותו. אדם שלא חוסן נגד חצבת לא מוגן מפני חצבת. וזה מחזיר אותנו לדיסנילנד.
בין ה-17 בדצמבר 2014 ל-20 בדצמבר אדם* אחד חולה בחצבת ביקר בדיסנילנד. אחד.
הוא הדביק 42 (!) אנשים באותם שלושה ימים, מתוכם חמישה עובדים של הפארק.
מאז ה-28 בדצמבר (יום ההולדת שלי!) עד היום דווחו יותר מ-59 מקרים שנדבקו בעת שביקרו בדיסנילנד באותם שלושה ימים. גילאי החולים הם מעשרה חודשים ועד 70 שנים. לפחות 8 מהם אושפזו.
כאמור, החיסון נגד חצבת יעיל רק אם מקבלים אותו.כאשר בדקו את פנקסי החיסונים של 34 מהחולים שנדבקו בדיסנילנד התברר ש- 28 מהחולים אינם מחוסנים. חמישה מהם בני פחות משנה ולכן טרם חוסנו. אחד קיבל רק מנה אחת מתוך שתיים. השאר לא חוסנו כלל, מבחירה.
כל אחד ואחד מהחולים חזר לקהילה שלו ומעגלי ההדבקה המשיכו. בתחילת השבוע דיווחו על מעל 70 מקרים. היום כבר על יותר מ- 100 מקרים בשש מדינות שונות בארה"ב וכן במקסיקו. רוב החולים אינם מחוסנים, ואי אפשר לדעת מאילה סיבוכים הם יסבלו.
בחודש האחרון אדם לא מחוסן העמיד בסכנת חיים תינוקות פגיעים, קשישים ואנשים שמערכת החיסון שלהם לא פיתחה רמה גבוהה דיה של נוגדנים. אלה הם אנשים שאי-אפשר להגן עליהם ואי-אפשר לדעת מראש שהם חשופים למחלה, והם חלו בגלל בחירה מודעת של מישהו אחר.
אין לי בעיה עם אנשים שלא מחסנים את ילדיהם. יש לי בעיה עם העובדה שהם מסכנים את הילדים שלי.
–
*חולה אפס טרם זוהה בודאות, אם כי משערים שמדובר באחד משני חולים – או ילד או אשה צעירה, שני האנשים הראשונים שפתחו סימפטומים של חצבת לאחר הביקור בפארק.
להרחבת הידע:
- עדכונים שוטפים לגבי המצב מאתר ה-CDC, שבאופן מפתיע פחות מעודכן מאתר רשות הבריאות של קליפורניה.
- על חצבת והחיסון נגד המחלה מהספר הורוד של ה-CDC וכן מהספר התכלת-בהיר.
- עוד על SSPE והגורמים לה.
- תמונת דיסנילנד בעת מגיפה לקוחה מכאן.
–
תודה לאהוד מימון על העריכה הקפדנית, כרגיל.
לא מפתיע. אני חוששת שהחצבת תכה גם פה וזה לא יקח עוד הרבה זמן. ליבי ליבי לכל התינוקות שההורים שלהם מחליטים לדחות MMRV בגלל פחדי שווא. ליבי ליבי גם לכולנו, שנסבול מזה בזמן ההתפרצות.
בניגוד לשעלת, אין פה תירוצים למתנגדי החיסונים. הם ורק הם אלו שמורידים אותנו אל מתחת לנקודת חסינות העדר (מקומית ובסופו של דבר גם ארצית).
למעשה, יש התפרצויות חצבת בארץ רק שבינתיים היה לנו מזל והן נתקלו בחומה מחוסנת.
קוראת ושמחה שילדי ואני מחוסנים.
יש לי שתי שאלות:
הילדים שלי שמאז ומעולם היו בריאים, הגיבו קשה מאד לחיסון הMMR. כולם חלו עם חום. נאמר לי בזמנו שמבחינת תופעות הלוואי, עדיף לפצל את החיסון רק שאין חיסונים כאלו בנמצא בארץ. האם זה נכון? האם פיצול החיסון יכול היה למנוע תופעות לוואי שגורמות לשם רע כל כך לMMR?
את כותבת שאנשים שלא מחסנים מסכנים את הילדים שלך. בהנתן והילדים שלך בני יותר משנה וחוסנו, איך העדר חיסון באוכלוסיה מסכן אותם?
שתי השאלות נשאלו באופן בלתי ציני בעליל. באמת שחשוב לי לדעת.(יש ילדים לא מחוסנים במשפחה ואשמח לטיעונים טובים למה לחסנם).
לגבי השאלה השניה: כמו שיונת ענתה, כאחוז אחד מהאנשים שמקבלים את החיסון לא מגיבים ביצירת רמת נוגדנים נאותה ועלולים להדבק למרות החיסון. בנוסף, אנשים מבוגרים, אנשים בעלי מערכת חיסונית ירודה וכו' נמצאים גם הם בסכנה.
לגבי השאלה הראשונה – אני לא יודעת לאיזה תופעות קשות התכוונת. האם הכוונה היא לחום ולפריחה או למשהו נוסף?
לא ידוע לי על אפשרות לפצל את החיסון לרכיביו, ובכל מקרה הדבר לא הוכח כמפחית את תופעות הלוואי של החיסון. זהו, כאמור, חיסון בטוח ויעיל, ודחייה או פיצול שלו רק חושפים את הילד למחלות נגדן מחסנים.
אפשר לקרוא עוד על פיצול חיסונים כאן – http://tiny.cc/vacc2
או כאן – http://chisunim.co.il/FaqsList.aspx?cat=2
לגבי פיצול "חיסוני גיל שנה" – מהניסיון הפרטי והמצומצם שלי כהורה, מה שאפשר לבקש היום דרך קופת חולים הוא להפריד בין המחומש וה-MMRV. להפריד את חיסון האבעבועות קצת יותר מסובך. מעבר לזה, כנראה אפשרי רק במסגרות פרטיות…
לגבי יתרונות בפיצול (לפחות בין שתי הקבוצות), בזמנו דובר על המחקר הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3830484,00.html.
מה דעתך?
נועה – כפי שקרן כתבה החיסון יעיל ב-99%. כלומר אחד ממאה ילדים שקיבלו את החיסון כן יכול לחלות, ואנחנו לא יודעים מי זה יהיה. רק התחסנות של אחוז גדול מאוד מהאוכלוסיה יכולה למנוע התפרצויות של המחלה, וכך להגן גם על אלו שלא פיתחו נוגדנים (וכמובן, תמיד יש בסביבה גם תינוקות בני פחות משנה, שלא התחסנו כלל).
צודקת לגמרי.
מאמר מעניין
תודה 🙂
בשמחה 🙂
ניטפיקינג:
"עוד זה הולך וזה בא" אינו ביטוי מקובל בעברית (כך שלא סביר שתהיינה גרסאות שלו). הביטוי שאליו אני מניח שכיוונת הוא "עוד זה מדבר וזה בא", המתאר נושאי בשורות רעות ומקורו בספר איוב.
זה אכן הרפרנס, רק שמגפות לא מדברות ולפיכך נטלתי חירות ספרותית.
אבל מישהו, למשל קרן לנדסמן, צריך לספר עליהן.
אבל אני לא "זה"! אני מתנגדת לשימוש בכינוי גוף סתמי לתיאור אנשים! הרימו את נס המרד!
זה נכון, את זו.
כמו כן, את את כל הזמן, והביטוי מתאר מפורשות שני נושאי בשורה.
צריך להיות בחוק שמי שלא מתחסן מורחק מהחברה
כמו תמיד כיף מאוד לקרוא את הבלוג שלך 🙂
שמחה שאתה קורא 🙂
אהבתי את התמונה של השלט בדיסנילנד!
גיסתי (אחות-בעלי) לא מחסנת את ילדיה.
ילדתה חלתה בשעלת והדביקה את בעלי (שהוא אסטמתי, וגרר את תופעות הלוואי של המחלה 3 חודשים) ואת הבת שלי שמחוסנת בחיסוני השגרה אבל בעלת מחלת רקע כרונית שמחלישה את המערכת החיסונית שלה (את הבוסטר ל-MMR למשל, הרופא אסר עליה לקבל ואמר שיש 90% סיכוי שיש לה מספיק נוגדנים מהזריקה הראשונה).
בנוסף הושפעו מהמחלה ונאלצו לקבל אנטיביוטיקה כטיפול מונע 3 מורות בבית הספר של הבת שלי (אחת מהן בהריון מתקדם!) ו-5 מהחברות הקרובות שלה.
כל זה כי לגיסתי לא בא לחסן את הבת שלה (בהמלצת רופאת קופ"ח שלהם – כן, MD שמקבלת משכורת מהמדינה, שחושבת שאם הילדה ינקה ואוכלת בריא היא לא צריכה חיסונים כי הם יותר מזיקים מלחלות במחלות האלה).
WTF???
תלונה למשרד הבריאות ושלילת רשיון לרופאה. באמת.
ושלילת רישיון הורות לגיסה…
שאלה לי. מדוע עד כדי כך חשוב למצוא את ה"חולה אפס"? האם החולים שנדבקו מאותו אחד מידבקים באותה מידה ולכן לא פחות חשוב לאתר את כולם?
אני חושב שרוצים לדעת מאיפה הוא חטף את המחלה. צריך להגיע למקור כדי לטפל בו כדי שלא ידביק אנשים נוספים.
רוצים לאתר את כל מי שבא במגע עם החולים על מנת לעצור את ההתפרצות. חולה אפס חשוב כיוון שצריך לדעת מאיפה הוא נדבק, ואת מי הוא היה יכול להדביק לפני שהמחלה התגלתה.
מה זה נותן שאין סל בריאות ?
זה יותר או פחות טוב ?
זה תלוי. המשמעות היא שטיפולים ותרופות ניתנים רק למי שיש לו כסף. בעיני זה נורא, כי בריאות לדעתי היא זכות בסיסית של אדם, ללא קשר למעמדו הכלכלי.
מצד שני, מערכת הבריאות שלנו קורסת, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית האדירה שנדרשת בשביל לתת שירותי בריאות לכולם.
בקיצור… מסובך.
שאלה צידית: בארה"ב, המקום בו המציאו את דיסני, גם המציאו את שירותי הרפואה הציבוריים המדולדלים.
האם חיסונים כן ניתנים על ידי המדינה או שזה שוק חופשי?
אין סל בריאות בארה"ב, אבל יש חוק חיסונים בחינם לילדים קטנים ולעניים, כך שאין מחסום כלכלי כדי להתחסן.
ההבדל הוא שהמחסנים הם רופאים ולא טיפת חלב, מוסד שלא קיים שם.
שלום קרן, במאמר הזה http://www.hisunim.org.il/index.php?option=com_jefaqpro&view=category&id=69& Itemid=158
כתוב שהיו התפרצויות גם בקרב אוכלוסיות מחוסנות ב 99%. גם כאשר היו נוגדנים בדם שנחשבים לרמה מספיק גבוהה.
כתוב גם: בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) שנערה בשנת 2005 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה"24
כלומר, גם מתן חיסון הוא לא ערובה לשום דבר. מעבר לכך שהירידה הדרמטית בשיעור החולים קרתה לפני תחילת מתן החיסונים…
לחיסונים יש גם צדדים אפלים ויש בהם סיכונים וסכנות וחבל להמעיט בערכם.
מקווה שתפרסמי את התגובה ותעני 🙂
כל מחקרי הבטיחות והיעילות מבוססי האוכלוסייה סותרים את מה שכתבת. אם יש לך רפרנס ספציפי אשמח להגיב.
בכל מקרה, את מוזמנת להכנס לקבוצת "מדברים על חיסונים" או לקבוצת "מדעת" על מנת לקבל תשובות לשאלותיך. את יכולה להגיד שאני שלחתי אותך 🙂
יש לי שאלה על חיסון שעלת:
אמרו לי שאחד ל 14000 יכול לסבול מנזק מוחי? זה נכון? מהן תופעות הלוואי של החיסון לשעלת? איפה מוצאים מידע אמין בנושא?
החיסון החדש נגד שעלת בפירוש לא גורם לנזק מוחי.
אפשר לקרוא עוד על חיסון שעלת כאן – http://chisunim.co.il/Paper.aspx?id=22&cat=4
או כאן – https://www.facebook.com/Midaat/photos/a.748535918550160.1073741828.607787062625047/814275888642829/?type=1&theater
(ומתישהו אגיע לכתוב בעצמי על החיסון…)
אני מעתיקה מהאתר של וולפסון, הדף לצוות הרפואי על חיסון השעלת:
"הוראות הנגד (בנוסף להוראות הנגד הכלליות) למתן חיסון שעלת כוללות:
1. תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
במקרה זה המשך מתן DT ייעשה רק בהתאם להמלצות מומחה באלרגיה .
2.. רגישות מידית מסוג אנפילקטי למרכיבי התרכיב כגון פולימיקסין או נאומיצין.
3. הופעת אנצפלופתיה תוך 7 ימים מהחיסון המוגדרת כמחלה המלווה בשינויי הכרה, פרכוסים כללים או פוקליים שנמשכים מספר שעות ללא החלמה מלאה תוך 24 שעות.
במקרים אלו מומלץ להמשיך בסדרה עם DT בלבד.
מה שמטריד אותי הוא הסעיף מספר 3. אם אומרים לא להמשיך את סדרת החיסונים אחרי שמופיעה אנצפלופתיה, משתמע מזה שאנצפלופתיה היא תופעת לוואי מוכרת של החיסון. זה די מפחיד – לא? "מחלה המלווה בשינויי הכרה שלא חולפת תוך 24 שעות".
הילדים שלי כבר חוסנו בכל המנות כולל המנות של כתה ב', אני מאוד מאמינה בחיסונים, והילדים שלי באופן כללי בריאים מאוד וחסינים מאוד, ולכן אני יכולה בשקט נפשי לחסן אותם עבור הגנתם שלהם ועבור הגנת העדר. הם עברו את כל החיסונים עם מינימום תופעות לוואי. אבל לאח שלי יש ילדה תינוקת, שנולדה מוקדם ובמשקל נמוך. הם חוששים לה. ולדברי אחי "נוירולוג בבית חולים אמר לו שלא כדאי לחסן בחיסון נגד שעלת".
לנוכח מקרי השעלת המתרבים אני ממש אשמח שתכתבי מאמר בנושא.
הנה הקישור
http://chisunim.co.il/Paper.aspx?id=15&cat=5
תופעות הלוואי האלה, כאמור, תוארו אך ורק בחיסון הישן נגד שעלת. לא בחיסון החדש. הן מופיעות באתר של וולפסון מאותה סיבה שהן מופיעות בתדריך החיסונים – הן תוארו בעבר ולכן ממשיכים לתאר אותן.
אני מאד מקווה שאגיע לכתוב על שעלת. זה בפירוש בתכנון.
למעשה את נותנת כאן עוד סיבה לא להכניס את הילדים למקומות כמו דיסנילנד עד גיל שש לפחות, אחרי החיסון השני 😛
אישית, לא אהבתי את דיסנילנד. מצד שני, היינו שם עם ילדה בת שנתיים שפרצה בטנטרומים נוראיים מהרגע שנכנסנו ועד שיצאנו, אז אני לא באמת ברת-סמכא בנושא.