המודעה המצוטטת למעלה החלה להסתובב ברשתות החברתיות בימים האחרונים. היא טוענת כי בגלל שימוש בממוגרפיה ושאר צילומים אחרים יש עליה אדירה בשיעור סרטן בלוטת התריס בישראל.
בלוטת התריס היא בלוטה שאחראית על וויסות ההורמונים בגוף. שינויים בפעילות שלה (פעילות יתר או תת פעילות) עלולים לגרום להפרעות שינה, דפיקות לב, נשירת שיער, הפרעות שינה ולעיתים הפרעות זיכרון. היא נמצאת בחלק התחתון של הצוואר, קצת מעל השקע שבתחתית הצוואר.
סרטן בלוטת התריס מתפתח באיטיות ובשלביו הראשונים לרוב לא מפריע לפעילות הבלוטה. היות והבלוטה נמצאת ממש מתחת לעור, הגוש הראשוני של הסרטן מופיע כ"בליטה" קטנה ניתנת למישוש. זהו אחד מהסרטנים ה"קלים" ביותר שיש. הוא מאד נפוץ ולרוב כמעט ולא קטלני. יש שני סוגים של סרטן בלוטת התריס שהם מאד קטלנים, אבל הם גם מאד מאד (מאד!) נדירים. סרטן בלוטת התריס קל יחסית לגילוי, ומכיוון שהוא קל מאד לטיפול וברוב המקרים מתגלה מוקדם מספיק לריפוי מלא, אין היום שגרת גילוי מוקדם לגילוי סרטן בלוטת התריס.
עכשיו הנה כמה שאלות:
- האם באמת יש עליה בסרטן בלוטת התריס בקרב נשים בישראל?
- האם ממוגרפיה או צילומי רנטגן אחרים עלולים לגרום לסרטן בלוטת התריס?
- האם יש סיבות אחרות שבגללן יש עליה בסרטן בלוטת התריס?
נתחיל מהשאלה הראשונה. לשמחתי יש רישום של כל מקרי הסרטן בישראל, ממוינים על פי גיל, מין, מוצא ונתונים נוספים. אחד הדוחו"ת של המרכז לרישום הסרטן הוא דו"ח לגבי שיעור סרטן בלוטת התריס משנת 2000 ועד שנת 2007. שימו לב שמדובר בשיעורים ולא במספרים מוחלטים. כך שכשכתוב 25 מקרים, למשל, מדובר ביחס הנשים החולות לסה"כ הנשים במדינה, ולא ב-25 מקרים אמיתיים.
כמו שאפשר לראות, אין שינוי סופר-משמעותי בשמונה השנים האלה בקרב נשים בישראל. בקבוצת הגיל של 0-49 יש מקרה אחד נוסף לשנה ל-100,000 נשים בין שנת 2000 לשנת 2007. בקבוצה שמעל גיל 65 יש שני מקרים נוספים ל-100,000 בשנת 2007 יחסית לשנת 2000. העליה המשמעותית ביותר נצפית בקבוצת הגיל של 50-59, ובה יש 20 מקרים נוספים ל-100,000 לשנה בשנת 2007 יחסית לשנת 2000.
לכאורה, אכן עליה משמעותית מאד. אבל צריך לשאול שאלה נוספת – האם אין דברים נוספים שמשפיעים על הגילאים האלה?למשל, אחד הגורמים הידועים לסרטן בלוטת התריס הוא חשיפה לנשורת רדיואקטיבית בילדות. כלומר, צריך לדעת כמה מהנשים בקבוצת הגיל הזו הגיעו מאוקראיה, בלרוסיה ומקומות נוספים שנחשפו לקרינה חמורה ב-1986. זאת בנוסף לחסר ביוד וגורמים נוספים.
האם חשיפה לצילומי ממוגרפיה יכולים בכלל לגרום לסרטן של בלוטת התריס?
ממוגרפיה מכוונת לשד. בלוטת התריס היא בלוטה שנמצאת בצוואר. אני מקווה שאף אחד כאן לא חושב שהשדיים של מישהי נמצאים בצוואר שלה. גם צילומי שיניים מכוונים ללסת ולא לצוואר. כלומר, אין הקרנה ישירה של איזור בלוטת התריס בעת צילומי שיניים או ממוגרפיה.
לא רק זה, עיקר הקרינה בבדיקת ממוגרפיה מכוונת לשד עצמו. אז אם יש סכנה, היא בכלל בעליה בסיכון לסרטן השד ולא בעליה לסיכון בסרטן בלוטת התריס. לא יותר משהיא תגרום לעליה בסיכון בסרטן האשכים.
(וזו הנקודה להבהיר שהסכנה של ממוגרפיה כגורמת לסרטן השד מעולם לא הוכחה. ממוגרפיה היא הבדיקה היעילה היחידה שיש לנו כיום לגילוי מוקדם של סרטן השד, והיא הוכחה כמצילת חיים במקרים האלה).
בנוסף, הסיכוי של אשה שעוברת הקרנות בעקבות סרטן שד (הקרנות! לא סתם צילום) לפתח סרטן בלוטת התריס דומה לאשה בריאה ונורמלית. איך אני יודעת את זה? כי יש על זה מאמר.
מתי הקרנות כן משמעותיות? כאשר ילדים חולי סרטן מטופלים בהקרנות. במקרים האלה הילדים אכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן של בלוטת התריס.
אבל הנה הקטע היפה.
ממוגרפיה בישראל ניתנת לכל אשה מגיל 50 עד לגיל 75 פעם בשנתיים. אם לאשה יש גורמי סיכון ספציפים או סיפור משפחתי היא זכאית לבדיקות אחרות. נניח שממוגרפיה אכן גורמת לסרטן בלוטת התריס. אם כן, היינו צריכים לראות עליה בסרטן בלוטת התריס בנשים שקיבלו כבר ממוגרפיה. לסרטן לוקח משהו כמו 20-30 שנה להתפתח. כלומר, אילו ממוגרפיה היתה גורמת לסרטן איפה היינו רואים את העליה הגדולה?
נכון! בגילאי 75-90.
אבל איפה יש את העליה הגדולה בשבע השנים האחרונות?
בגילאי 50-59, בקרב הנשים שעוד לא הספיקו להחשף בכלל לכמויות משמעותיות של קרינה כתוצאה ממוגרפיה.
סרטן הוא מחלה קשה, ששכיחותה עולה בכל רחבי העולם המערבי. אבל זו לא סיבה להפיץ בהלת שוא, בייחוד לא אם המידע השגוי קשור לבדיקה מצילת חיים כמו ממוגרפיה.
ואם עדיין לא שכנעתי אתכם, פורסם מחקר שבדק בדיוק את הקשר בין ממוגרפיה לבין סרטן של בלוטת התריס, ואלה ממצאיו: אין קשר.
—
להרחבת הקריאה:
- מאתר "לא רלוונטי" על גרסה מוקדמת יותר של התמונה הזו, כשעוד היו מפיצים אותה במיילים ולא בפייסבוק.
- מאתר snopes המשעשע על אותה גירסה מוקדמת, מורחב אך באנגלית.
—
הערה מאוחרת בעקבות הקורא הנמרץ רביב:
במהלך הפוסט התייחסתי לקבוצת הנשים בגילאי 50-59. רביב הבחין שבדו"ח של משרד הבריאות שקישרתי אליו מופיעה טבלה שבה גילאי הנשים הן 50-59 אבל בגרף שמצורף לדו"ח מתייחסים לגילאי 50-64. זוהי עדיין קבוצה שכמעט ולא הספיקה לחשף לממוגרפיה, ולכן ממוגרפיה לא יכולה להחשב כגורם סיכון משמעותי לסרטן בלוטת התריס אצלה.יש לחפש הסברים אחרים.
תודה רביב!
—
הערה מאוחרת בעקבות הקורא הנמרץ עירא:
הורחבה הפסקה לגבי פעילות בלוטת התריס. למעונינים לקרוא עליה עוד, הנה קישור מעניין וקליל.
אני פשוט לא מבינה את המבנה הנפשי שגורם לאנשים להמציא את הדברים האלה.
סרטן זה לא מצחיק! אם אין לכם משהו חכם להגיד לגבי זה, אולי עדיף לסתום. או שהם באמת מאמינים בשטויות האלה (שגם לאוזניים הלא רפואיות שלי נשמעו מפוקפקות מההתחלה) ואז… אין לי מילים.
יפ.
אני חושש שקצת שפכנו את המים עם התינוק. המודעה (שמנוסחת איום) לא אומרת אל תעשנה ממוגרפיה. היא אומרת שצריך להזהר ולהשתמש במגיני הקרינה שמשום מה שמים אותם רק אחרי בקשה מפורשת.
קרינה זה לא צחוק וחשוב להפחית כמה שאפשר את החשיפה. לא על חשבון המנעות מבדיקות כמובן, אבל בהחלט צריך למזער את החשיפה.
קרינה היא לא צחוק וצריך למזער את החשיפה. בזה אתה צודק. עכשיו השאלה היא מה זה אומר למזער את החשיפה?
לעשות ממוגרפיה פעם בשנתיים במשך 25 שנה זה לא בדיוק חשיפה, וכמו שהראיתי, אין סיבה לחשוש מפניה כגורם לסרטן התירואיד. הימנעות מממוגרפיה, לעומת זאת, עלולה לגרום למוות, היות וממוגרפיה היא הבדיקה היחידה שיש לנו היום לזיהוי מוקדם של סרטן השד (פרט ל-MRI שאי אפשר להשתמש בו היום כבדיקת סקר לכלל האוכלוסיה). זיהוי מוקדם של סרטן השד הוא חיוני להצלת חיים. עד כדי כך פשוט.
הפחד מפני חשיפה לקרינה איננו הגיוני במקרים הנ"ל ועלול להגמר במוות. מבחינתי מודעות כאלה שרצות בפייסבוק לאלפי אנשים עלולות להרוג, ולכן חשוב כל כך לדבר על זה.
מסכים לחלוטין – אבל שוב, חשוב מאוד להיות מודעים לאמצעי הבטיחות ולהתעקש על השימוש בהם.
המנעות מממוגרפיה היא מטופשת ומסוכנת, וגם החשפות לקרינה שניתן להפחית אותה.
קרן, שתי בקשות – האחת היא שכשיש שם יותר נפוץ ומוכר כמו "בלוטת התריס", אני חושב שכדאי להעדיף אותו. לא רק בגלל אהבת העברית, אלא בגלל שזה השם שרוב הקוראים מכירים.
השניה, אולי פסקה על בלוטת התריס ולמה היא לא משהו שרוצים לאבד (אני מוותר על פסקה על ציצים, יש לי הרגשה שהקהל יכיר את הטיעונים).
תיקנתי את העברית, תודה על ההערה.
לגבי בלוטת התריס מעבר ל"מווסתת את ההורמונים בגוף" קשה לי לתמצת. רעיונות?
לא אמרתי משפט קצר, אמרתי פסקה. "פעילות חסר או פעילות יתר של הבלוטה יכול להשפיע על איכות השינה, לחץ דם חום גוף ו. סרטן בבלוטה יתבטא בסימפטומים כגון אחת שתיים שלוש, הטיפול הוא לרוב כימו/הקרנות/משחקי טאקי אינטנסיביים וסיכויי ההחלמה נעים בין 0% ו-100%."
משחקי טאקי! וואהו!
<אנחה>
הולכת להרחיב.
אוף, כתבתי "חום גוף ו{שקר כלשהוא}" עם משולשים, והתוכנה בלעה את זה כאילו היה שם תג הטמל. damn technology.
ותודה מראש 🙂
(העורך המתנדב)
"הפרעות שינה, דפיקות לב, נשירת שיער, הפרעות שינה ולעיתים הפרעות זיכרון"
זו הרמה להנחתה, אבל אני אתאפק 🙂
תגידי, מה כמות הקרינה שסופגים בבדיקת ממוגראפיה? אפשר למקם אותה על האינפוגראפיקה הזו בשביל פרופורציות: http://xkcd.com/radiation/
דיייי! אני בחופש.
אני מפסיקה לענות לתגובות או לשנות דברים בפוסט הזה עד יום ראשון. הולך?
:-*
😛
🙂
(((קרן האחת והיחידה)))
מופיע שם, בערך באמצע: 400 uSv – עשרים ריבועונים ירוקים.
וואלה נכון. מוזר לי שרנטגן של רקמה רכה דורש כל כך הרבה יותר מאשר צילום חזה ושאר עצמות. בשביל להבין את זה צריכים טכנאי רנטגן, אני מניח.
ממוגרפיה זו חשיפה הרבה יותר ארוכה – תחשוב על ההבדל בין סטילס לוידאו…
עוד לא עברתי ממוגרפיה, לא יודע איך זה…
אולי זה יכול להסביר את קבוצת הגיל, יותר מצרנוביל
http://www.huffingtonpost.com/robert-alvarez/radioactive-fallout-from_b_762673.html
אותה מודעה שמתרוצצת מזה זמן ברשת, מטרתה רק ליידע את האנשים שנזקקים לצילומי פה, ממוגרפיה וכולי שיש לנקוט באמצעים המונעים קרינה באברים השונים מאברי המטרה של הבדיקות. לא מצאתי באותה מודעה כל פרט המייעץ לאנשים הזקוקים לבדיקות להימנע מהן. לכן כל הפולמוס שהתפתח בעניין המודעה מיותר.