כידוע לכולם, בלוגרים מצליחים מקבלים הטבות שונות. בלוגריות אופנה מתהדרות באקססוריז, בלוגריות בישול במיני מתיקה, בלוגרי עיתונות מקבלים תהילת עולם, ובלוגרי רפואה…. טוב, אנחנו לא מקבלים כלום. משום מה מעבדות סודיות ברחבי העולם לא נוטות לשלוח לנו דוגמיות של התוצרים החדשים ביותר שלהם.
לא שציפיתי לתמורה בעד כתיבת בלוג על סוף העולם. כלומר, אני די מחבבת את העולם ואשמח אם הוא לא יסתיים (לפחות לא לפני כנס מאורות המתרגש עלינו לטובה).
אבל אז שלושה אנשים שונים שלחו לי קישור לכתבה מטופשת להפליא בנענע10, מה שגרם לי לכתוב רשומה זועמת למדי. איכשהו הרשומה התגלגלה לידיו של אבי בליזובסקי מ"הידען", אתר חדשות מדע משובח במיוחד, ומשם ל"חורים ברשת", אתר חדשות מהעולם המקוון. אודה כי הפרסום הבלתי צפוי הותיר אותי מסוחררת קמעה ומוחמאת עד מאד.
אבל בכל זאת למחרת הייתי צריכה לקום בבוקר, לעבוד ולהתעצבן בפקקים. יום רגיל, בקיצור, שהפך לשבוע רגיל לגמרי, עד שיומיים אחרי פרסום הרשומה הופיעה בבלוג התגובה הזו. לשונאי הלחיצה על קישורים – עידן אלתרמן הפציע בבלוג זה ממש והזמין אותי ואת trillian להופעה שלו עם להקת העכבישים מפלוטו במחווה לאלבום "זיגי סטארדאסט" בחיפה. אחרי שהתגברתי על ההלם הראשוני הצלחתי לנסח מייל תגובה יחסית קוהרנטי. היו שם יותר סימני קריאה ממה שאני מוכנה להודות, אבל הרבה פחות ממה שהיה בטיוטה הראשונה שהורכבה בעיקר מחלקי אותיות וקיפוצים.
בשבת בערב הבנזוג ואנוכי יצאנו לכוון חיפה, שנמצאת בדיוק 82 ק"מ מהבית שלנו. ביום רגיל זה נשמע קצת מטופש, אבל עידן אלתרמן הזמין אותנו! איך לא ניסע? אז נסענו, והיה נהדר.
התגובה שלי בפייסבוק מיד לאחר ההופעה היתה מלאת סימני קריאה, עוד יותר ממייל ה"תודה ונשמח להגיע" המקורי ששלחתי לעידן. זו היתה הופעה מצוינת. הביצוע היה מעולה, הקהל כולו קיפץ כבר מהשיר הראשון, ההדרן היה משובח, ולרגע לא התחרטנו על הנסיעה. היה שווה לנסוע עד חיפה כדי לשמוע את זיגי סטארדאסט קם לתחיה על במה בפאב בעיר התחתית. הדבר היחיד שהצטערתי עליו הוא שלא שכנעתי עוד חובבות בואי להגיע איתי. זו חוויה מדהימה.
ההופעה מומלצת לכל חובבי בואי, חובבי זיגי וחובבי עידן אלתרמן. למידע על ההופעות הבאות שלהם כדאי לעקוב אחרי דף הפייסבוק של עידן אלתרמן או אחרי הטוויטר שלו.
אז הנה, אפילו לבלוגרי רפואה יוצא משהו מלכתוב על השמדת עולמות, ואפילו שימושי יותר מדוגמית אנתרקס.
ולקינוח, השיר שכשהוא הופיע בהדרן הבנזוג אמר "כל כך קיויתי שהם ישירו את זה", ואני הסכמתי. השיר השלישי הכי אהוב עלי של בואי. הייתי שמחה להכניס קישור לצילום של ההופעה של העכבישים מפלוטו, אבל אין תחליף להופעה חיה. תצטרכו להגיע ולראות.
תודה על השיר.
חבל שלא ידעתי על ההופעה – נשמע מצויין. ככה זה כשלא מתחברים (תרתי משמע) לפייסבוק ו/או טוויטר (או פינטרסט, או אינסטגרם … כ"כ העשור הקודם!)
ההתנגדות לרשתות החברתיות מובנת לי לגמרי, אבל זה התשלום.
גם אני לא באף אחד מהנ"ל, אבל עוקבת אחרי הופעות קרובות לבית (ולא רק). למעשה על ההופעה הזו שמעתי כי אני מנויה ברשומת התפוצה של הצוללת הצהובה… 😀 (כן, המיילינגליסט לא מת! הוא חי ובועט!) הנחתי שאם הגיעו עד ירושלים, מתישהו יגיעו גם לחיפה.
לא סיפר להם הבנזוג שפלוטו כבר הודח מזמן ?
הוא עדיין מערכת השמש!
תודה לעידן, היה חם ומגניב! (באווירה; האוויר דווקא לא היה חם אלא נעים למדי, למעט הסיגריות… :-/).
עידן והעכבישים שרו את כל זיגי סטארדאסט מתחילתו ועד סופו (לא כולל הבונוסים… ;-)) ואז כהדרן עוד מקבץ להיטים של בואי שכלל כמעט את כל השירים האהובים עליי למעט הלא להיטים (All the madmen ו-Quicksand). חשבתי שאחרי Space Oddity יושר Ashes to ashes (צפוי אך מתבקש) אבל עברו לאייטיז דווקא עם Let's Dance מה שאכזב אותי קלות כי אני מעדיפה את Modern Love (שיר האייטיז החביב עליי של בואי) ואז הם שרו גם אותו, הידד! 😀
אבל השיר ששימח אותי יותר מכל הוא ?Life on Mars שהוא השיר האהוב עליי ביותר של דיויד בואי (פסנתר עושה לי את זה…) וממש לא ציפיתי שייכלל בהופעה! איזה כיף! קבלו את המקור:
http://www.youtube.com/watch?v=v–IqqusnNQ
ההדרן היה מעולה, ובזכות space oditty פשוט מושלם.
אילו היית אומרת לי שאת נוסעת, לגמרי הייתי באה איתך. אוהבת גם את דיוויד בואי (דייוויד בואי!!!) וגם את עידן אלתרמן.
האלו! זה היה בטוויטר! וכאן!
גם אני הייתי באותה ההופעה, והיה אדיר! כשהוא הגיע ל-Lady Stardust והוא אמר לפניו שהשיר הבא הוא השיר הטוב ביותר באלבום (שזה גם מה שאני חושב) לא יכולתי להתאפק וצעקתי "כן!".
עידן אלתרמן היה די בהלם ושאל אם אני יודע מה השיר הבא, ואחרי שאמרתי לו "Lady Stardust" הוא אמר משהו כמו "מדובר במעריץ מושבע", ושאל אותי איך הם עד עכשיו.
אה! זה היית אתה? מגניב!
אני, כפי שאפשר להבין, מעדיפה את שיר "כולנו הולכים למות" או "הבחור עם השיזוף הלבנבן", אבל גם ליידי סטארדאסט יפהפה.
האמת שאצלי זה תחרות בין Lady Stardust לבין Hang on to Yourself, תלוי במצב רוח. אבל Five Years ללא ספק היה אחד השירים האהובים עליי של כל הזמנים. במיוחד הגרסא בהופעה עם ארקייד פייר (שזה מבחינתי מפגש ענקים מבחינתי) http://www.youtube.com/watch?v=EkCc_qiI7UA
אה, זה היית אתה? 🙂 מגניב!
למען האמת הוא קצת נסחף (פעמיים):
1. לא צריך להיות מעריץ מושבע כדי לזכור איזה שיר בא אחרי איזה שיר (מספיק להאזין לו די פעמים… ונראה לי שזה מה שרוב הנוכחים עשו במהלך חייהם… ;-))
2. ליידי סטארדאסט ממש לא השיר הכי טוב באלבום. 😛
לא יודעת אם יש לי שיר אהוב במיוחד; כשרק התחלתי זה היה Starman (שבזכותו הכרתי את האלבום, למעשה) אבל עם הזמן התחבב עליי במיוחד Soul Love. יש בו משהו פשוט ונעים שלגמרי עושה לי את זה.
כפי שאמרתי קודם שאצלי זה עניין של תקופות. אני לא מעריץ מושבע באמת של בואי,
אבל זיגי סטארדאסט זה אלבום שנמצא איתי כבר הרבה מאוד שנים ואני כל הזמן מוצא בו משהו אחר. הוא גם נשאר איתי למרות שכל השאר המוזיקה שאני שומע משתנה כל הזמן.
ומה שבאמת מדהים בו זה שכל שיר בו היה יכול להיות הלהיט והשיר המרכזי באלבום של כל אחד אחר.
אצלי דווקא לא ממש… אני ממש לא מעריצה מושבעת של בואי, אבל חובבת את החומרים שלו משנות ה-70. היה לנו "רומן" קצר כשהייתי בצבא, התחלתי מזיגי אבל השלמתי את הרצף (בהוצאות של RYKO) החל מ-Space Oddity ועד Diamond Dogs שאליו כבר פחות התחברתי אז לא המשכתי הלאה (לא כולל אלבום גרסאות הכיסוי Pin ups) ולמעט Scary Monsters Super Creeps שהוא אלבום בואי המאוחר ביותר שקניתי (תרתי משמע). עם הגיעו לאייטיז נפרדו דרכינו…
זיגי הוא קלאסיקה, אחד מאלבומי הרוק הגדולים ביותר, ללא ספק; בזמנו האזנתי לו המון. בשבוע האחרון לקראת ההופעה חזרתי אליו אחרי שנים שלא הקשבתי לו, אבל הכול היה טרי אצלי בראש… 🙂 אבל האהוב עליי ביותר הוא האנקי דורי. 😀
פינגבאק: הטפיל החמוד בעולם | סוף העולם – מבט מהיציע
האמת שלא ידעתי שאתם חובבי דיוויד בואי, היה יכול להיות לנו עוד נושא לשיחה 🙂
בפעם הבאה שניפגש 🙂