סופר-חיידקים!

זיבה היא מחלה לא נעימה. היא נגרמת על ידי חיידק שנקרא Neisseria gonorrhoeae. החיידק חודר לרקמות הריריות הנחמדות באיברי המין, מתיישב שם וגורם לפצעים. הפצעים הפתוחים מקלים על מחלות אחרות לחדור, ותואר בעבר בספרות המחקרית כי הדבקה בזיבה מעלה את הסכנה להדבקה ב-HIV, למשל.

זיבה היא לא מחלה מסוכנת, לרוב. לעתים היא עלולה לגרום לזיהום באגן (אצל נשים) ולדלקת חריפה ביותרת האשך (אצל גברים). לעתים נדירות היא גורמת למחלה מפרקית ולדברים פחות נעימים. היתרון העצום בזיבה הוא שמאוד קל למנוע אותה ולטפל בה. שימוש בקונדומים מונע את העברת המחלה, וזריקת אנטיביוטיקה הורגת אותה.

השבוע אחד מהחברים שלי שלח לי את הקישור למאמר הזה – Hide Your Pecker, Hide Your Wife . המאמר מתייחס לגילוי זן חדש של זיבה שעמידה לאנטיביוטיקה הרגילה. עדיין יש לנו אנטיביוטיקה שיכולה לטפל בזיבה, העובדה שעכשיו צריך להתחיל לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה חזקה יותר אינה הבעיה. הבעיה היא שבאיזשהו שלב נגמרים סוגי האנטיביוטיקה.

סיר אלכסנדר פלמינג בוחן צלחת פטרי עמוסה בחיידקים שעדיין לא עמידים לכלום.

קצת היסטוריה – אלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין בסוף שנות העשרים, אולם רק ב-1944 התגלתה הדרך לייצר את התרופה החדשה בצורה מסחרית, ומחלות החלו להיעלם בבת אחת מהעולם המערבי. החל מסיבוכים קשים של דלקות גרון ועד לשחפת. אחרי הפניצילין הופיעו עוד ועוד סוגים של אנטיביוטיקה עד שהיום יש למעלה ממאה תרופות שונות שנקראות אנטיביוטיקה. כל אנטיביוטיקה פועלת בצורה שונה. חלק מהן מפוצצות את המעטפת של החיידק, חלק מהן מעכבות פעילות חיונית שלו, וחלק מהן פשוט מפריעות לתנועה שלו. סינדול החיידק למקום מקל על מערכת החיסון לחסל אותו.

נראה שאין בעיה. כאשר יש מחלה חיידקית, נותנים את התרופה המתאימה והופ – המחלה נעלמת.

הבעיה היא שחשיפה של חיידקים לאנטיביוטיקה גורמת ללחץ אבולוציוני ליצירת עמידות לאנטיביוטיקה. יש צורות שונות של עמידות לאנטיביוטיקה. אחת היא פשוט אנזים שמפרק את האנטיביוטיקה בתוך החיידק. אפשרות אחרת היא העלמות הקולטנים על מעטפת החיידק שבאמצעותם האנטיביוטיקה נקשרת אליו. אפשרויות נוספות נוצרות ככל שהחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה מתרבים וככל שהם נחשפים לעוד ועוד סוגי אנטיביוטיקה. החיידקים האלה קיבלו את השם "חיידקי-על" בשל היכולת שלהם לנצח את התרופות שאנחנו משתמשים בהן.

סופר חיידק!

כבר שנים שחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ממלאים את בתי החולים. כאשר למדתי רפואה היה מדובר במקרים בודדים, שלקחו את כל הסטודנטים במחלקה להסתכל עליהם. היום מדובר בהצפה של ממש. החיידקים הראשונים שפיתחו עמידות היו חיידקים שלרוב לא נתקלים בהם מחוץ לבתי החולים ולמוסדות הסיעודיים. אלו היו חיידקים שגרמו למחלה באנשים שכבר היו חולים, ולכן היוו סכנה פעוטה יחסית לאנשים בריאים. אבל היום…

היום אנחנו מדברים על חיידקים רגילים לגמרי שמפתחים עמידויות, ורובם כבר יוצאים החוצה מבתי החולים, לקהילה הבריאה. כאשר יש חיידק E.coli עמיד לאנטיביוטיקה המשמעות היא זיהומים בדרכי השתן שעמידים לאנטיביוטיקה, ובאנשים בעלי מחלות מסוימות החיידק הזה יכול לגרום לאלח-דם עמיד לאנטיביוטיקה.

כאשר יש חיידק זיבה שעמיד לאנטיביוטיקה המשמעות היא זיהומי אגן שעמידים לאנטיביוטיקה. זיהום באגן גורם להפרעה במבנה החצוצרות, להריונות חוץ-רחמיים, ובמקרים קשים – לעקרות.

ואם עד עכשיו הצלחתם להגיד שאין שום בעיה, אז הנה משהו משמח לחשוב עליו – שחפת כבר שנים הולכת וצוברת עוד ועוד עמידויות לאנטיביוטיקה, והשחפת העמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה כבר קיימת ומתרוצצת בשטח.

אנחנו נמצאים עמוק בעידן שבו התרופות עליהן סמכנו שירפאו אותנו לא יכולות לעשות זאת יותר, והניסיונות לתקן את המצב שנוצר מגוונים. חברות התרופות פועלות במרץ למצוא תרופות חדשות שיחליפו את הישנות. רופאי משפחה ורופאי ילדים מתורגלים היטב לא לטפל באנטיביוטיקה במקרים שבהם מדובר במחלה נגיפית, משום שהחשיפה לאנטיביוטיקה תגרום לחיידקים הרגילים שיש בגוף לפתח עמידות לאנטיביוטיקה וממילא לא תועיל לחולה. כל אדם שאני מכירה כבר יודע לדקלם שתמיד חייבים להשלים טיפול אנטיביוטי אפילו אם מרגישים טוב יותר, כי הפסקה מוקדמת של הטיפול תגרום להופעת זנים חדשים של חיידקים עמידים.

עכשיו השאלה היא מי ינצח במירוץ – אנחנו או החיידקים?

—

תודה לנתי שחושב עלי כשהוא קורא מאמרים מטרידים ותודה, כרגיל, לאהוד מימון על עריכה קפדנית ודליית יו"דים עקשנים.

התמונות לקוחות מהאתר הזה ומהאתר הזה (שאחראי למתנת יומולדת מגניבה להפליא שקיבלתי מאיש מגניב להפליא).

—

לקריאה נוספת –

• זיבה עמידה, מאתר ה-CDC (מקור מעט אמין יותר).
• סוגי אנטיביוטיקה קיימים (שימו לב שהסוגים מחולקים למספר משפחות עיקריות).
• שחפת עמידה לאנטיביוטיקה מאתר ה-CDC.