לקינוח הרשומות העוסקות במוח, הבה ונדבר על דלקת קרום המוח.
ראשית יש לדעת כי לא מדובר במחלה אחת, אלא במגוון מחלות, שנגרמות על ידי מגוון מחוללי מחלות. לא רק זאת, אלא שאפילו לא מדובר במחלה מבודדת אלא לרוב בדלקת של קרום המוח שמהר מאוד הופכת לדלקת של המוח עצמו. דלקות של קרום המוח יכולות להגרם על ידי וירוסים, חיידקים, פטריות, ואפילו הפריונים מהרשומה הקודמת גורמים לדלקת כזו.
אבל מכיוון שברשומות מקוונות צריך להתמקד, ומכיוון שאני רוצה פוסט אחד אופטימי לפני שאני חוזרת לדבר על דברים שמשמידים את האנושות, ברשומה הזו נתמקד בשני חיידקים – מנינגוקוק והמופילוס.
מה זה בכלל דלקת קרום המוח?
המוח עטוף בקרום שמהווה חלק מהמחסום המגן עליו. החיידקים שנדבר עליהם תוקפים את הקרום הזה, ולפעמים חודרים לתוך המוח עצמו. זוכרים את מחסום הדם-מוח? זוכרים שאמרנו שממש קשה לחדור אותו? אז החיידקים האלה משתמשים במנגנונים של הגוף כדי לחדור אותו, אם כי מנגנונים שונים מאלה שמשמשים את הפריונים.
המסלול שלהם פשוט מאד. הם חודרים לזרם הדם ונעים איתו עד שהם מגיעים לנימים המזינים את חוט השדרה. שם הם מתיישבים על הקרום החיצוני ומתחילים להתרבות. מערכת החיסון של הגוף נזעקת לעזרה, ולאזור הדלקת נשלחים תאי דם לבנים בהמוניהם. כדי שהם יוכלו להגיע לאזור הדלקת בקלות המרווחים בין התאים בדופן כלי הדם נעשים גדולים יותר. נחשו מה? לזה בדיוק החיידקים "מחכים"! הם מנצלים את ההזדמנות וחודרים אל נוזל השדרה נטול חומרי ההגנה. שם הם מתרבים להם באושר וגורמים לנזקים. הנזקים נגרמים כתוצאה מעליה של הלחץ התוך-גולגלתי בגלל הדלקת, כתוצאה מנזק שגורמים החומרים המשוחררים לרקמת המוח ואף כתוצאה מנזק ישיר של החיידקים עצמם.
מנינגוקוק
באחת מהתורנויות שלי במיון ילדים הגיע תינוק קטנטן עם חום גבוה שאשפזנו להשגחה, וכאשר הגעתי להפרד מהאמא בסיום התורנות גיליתי שלתינוק פריחה אדומה על כל פלג הגוף התחתון. הוא אושפז מיד, אני טסתי לבית המרקחת להתחיל לקחת סופר-אנטיביוטיקה, וכולנו קיוינו שמדובר בטעות באבחנה ולא במנינגוקוק.
שמו המלא של החיידק הוא Neisseria meningitidis, והוא גורם לדלקת קרום המוח המנינגוקוקלית, שזה גם אחלה שם וגם הדרך הקלה ביותר להפחיד רופאים במיון. החיידק הזה גורם למחלה מדבקת מאוד והרסנית מאד. הוא יכול להדביק על ידי חדירה לריריות (כלומר – כששואפים חלקי רוק שניתזים מהילד החולה), ולא רק על ידי חדירה לדם. הוא מתפשט בתוך שעות, גורם לחום גבוה, פריחה אופיינית, צוואר נוקשה, הפרעות קרישה, ובמקרה של זיהום כללי בגוף ללא טיפול הוא גורם ל 40% תמותה. זוהי הסיבה שהוא אחד מהחיידקים שכשהם מכים, הם זוכים בתקשורת לכותרת של "חיידק טורף". גם לאחר ההחלמה עלולים להשאר סימנים נוירולוגים שלא חולפים לעולם בגלל הנזק הנרחב.
הטיפול הוא אנטיביוטיקה ישירות לוריד (כן, גם אם מדובר בתינוק פעוט) ובידוד על מנת שלא להדביק אחרים. החיידק נפוץ בכל העולם, ובעיקר באפריקה שם הוא מפיל חללים מדי יום.
הסיפור של התינוק ההוא הסתיים בטוב – הוא לא פיתח את מלוא הסימנים של דלקת קרום המוח, ושוחרר לאחר מספר ימים. אני לא נדבקתי, אם מישהו מהקוראים דואג.
המופילוס
המופילוס מסוג B, שימו לב, לא אחרים (שגורמים רק לדלקות אוזניים ושלל צרות אחרות). שמו המלא הוא Haemophilus influenzae, והוא חיידק חכם למדי ורב פעלים. הוא גורם גם למחלה דמוית שפעת (מכאן שמו המטעה), וגם לדלקת קרום המוח. המחלה שהוא גורם לה פחות הרסנית מזו של המנינגוקוק. הוא עדיין גורם לעליה בלחץ התוך-גולגלתי ולנזק ישיר לתאי המוח, אך הוא לא גורם להפרעות קרישה, ולרוב גם לא לנזק כלל מערכתי.
התמותה גם היא יחסית מתונה – "רק" 5%. כלומר, חמישה מתוך 100 ילדים שיחלו בסוג הזה של דלקת קרום המוח ימותו ממנה. כמחצית מהילדים שיהיו להם סימנים נוירולוגים בזמן המחלה (פרכוסים, עוויתות וכדומה) יישארו עם בעיות נוירולוגיות גם לאחר ההחלמה.
רגע! הבטחת חדשות טובות!
נכון, הבטחתי, והנה הן.
יש חיסון להמופילוס ולחלק מהזנים של המנינגוקוק. הוא מונע את המחלה. הוא מונע את ההדבקה של אחרים אם מישהו מבני המשפחה חלה. הוא מונע את הסימנים הנוירולוגים החמורים. אין לו כמעט תופעות לוואי, ורואים את התוצאות בשטח – מאז תחילת מתן החיסון יש ירידה משמעותית במספר הילדים שמגיעים עם דלקת קרום המוח למיון ילדים.
חשוב לדעת שיש עוד וירוסים וחיידקים אחרים שגורמים לדלקת קרום המוח. המחלה הזו לא הוכחדה, אבל התדירות שלה ירדה פלאים.
תבינו, השינוי הזה קרה בזמן שהייתי בבית הספר לרפואה. התחלתי את הלימודים כשלא עבר שבוע בלי מקרה או שניים של דלקת קרום המוח כתוצאה מהמופילוס שהגיעו למיון ילדים, וכשסיימתי אותם המחלה הזו נמוגה מהעולם. זה מדהים.
לא הייתי בסביבה כשארגון הבריאות העולמי הכחיד את האבעבועות השחורות, לא הייתי בסביבה כשילדים ברחבי העולם הפסיקו למות כתוצאה מפוליו, אבל את השינוי הזה ראיתי, וזה היה נפלא.
אז הנה, חדשות טובות כמובטח. מחלה איומה בדרך להפיכה למחלה נדירה. היפ היפ הוריי!
להמשך קריאה:
- אהובי, אתר ארגון הבריאות העולמי (עם תמונות של ילדים אפריקאים סובלים, כי שם המחלה משתוללת), ואתר המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארה"ב (בלי תמונות של ילדים אפריקאים סובלים).
- הערך על דלקת קרום המוח מתוך eMedicine, אתר שהוא קצת מדע-פופולרי-לרופאים-שלא-זוכרים-את-החומר, אבל קריא מאד וחביב. מומלץ להכנס לקישורים, הם מובילים לעוד מידע מעניין.
- האתר העברי לגבי חיסונים, על האפשרויות הקיימות בארץ. נחמד ובעברית אם כי מעט קצר לטעמי.
—
כרגיל – תודה עצומה לאהוד מימון על העזרה בעריכת רשומה זו.
כיף לקרוא שהמחלה כמעט נעלמה!
עברתי (לפני כ-30 שנה) את ה"חויה" – עם ילד בן שנה שתפס את גרסת ההמופילוס בצורה קשה, כך שגם כמה שנים אח"כ עוד היינו במתח (ירידה בשמיעה למשל יכולה להיות הדרגתית ולהתחיל להפריע רק אחרי שנתיים-שלוש). אכן חדשות טובות!
השינוי האפידמיולוגי מדהים. כאמור – אותי עדיין לימדו שהמופילוס הוא הגורם העיקרי לדלקת קרום המוח. מי שהתחיל ללמוד שנתיים אחרי (רק שנתיים!) כבר לימדו אותו שהמופילוס היה פעם הגורם העיקרי לדלקת קרום המוח.
והחיידק המופילוס, אאל"ט, גם קבע שיא בהיותו היצור התאי הראשון שכל הגנום שלו רוצף.
הידע שלך מופלא 🙂