על מַשּׂוּאוֹת מסוג שונה

הי! עברנו לכתובת חדשה! ומראה חדש! ו… ו…. כל השאר נשאר אותו הדבר.

אין דרך טובה יותר להתחיל דבר חדש מאשר לדבר על הריון, נכון?

כידוע, האם והעובר חולקים מחזור דם אחד, כאשר כל רכיבי הדם עוברים סינון על ידי השליה. תפקידה של השליה איננו רק לתמוך בהתפתחות העובר אלא גם להגן עליו. היא מהווה מחסום פיזי מפני זיהומים שעלולים לפגוע בעובר. כל מה שנמצא בכלי הדם של האם צריך לחלחל דרך דופן כלי הדם של האם, כלי הדם של השליה, ורק אז להגיע אל העובר. מאד דומה למה שקורה במוח (אבל על זה נדבר בפעם אחרת).

הרוב המוחלט של הזיהומים לא מצליחים לעבור את המחסום הזה, ומבין אלה שמצליחים לחדור את המחסום – רובם לא גורמים לשום תופעת לוואי בעובר. אמהות רבות מצטננות, משלשלות, מקיאות ומפתחות פריחה בהריון, והעובר נולד כשהוא תקין לחלוטין. אולם מספר מחוללי מחלות לא רק שמצליחים לחדור את המחסום, אלא גם גורמים לפגיעה משמעותית בעובר, והם אלה שזכו לכינוי המלבב TORCH.

חשוב לדעת שבכל המקרים מדובר על הדבקה ראשונה בהריון בלבד. אם האשה נדבקה בעבר באחד מהזיהומים האלה ונחשפת אליהם שוב במהלך ההריון – מערכת החיסון מכירה את מחולל המחלה ומחסלת אותו לפני שהוא מספיק לגרום נזק בעובר. אבל בהדבקה ראשונה מערכת החיסון לא מכירה עדיין את מחולל המחלה, ולכן הוא עלול להצליח לגרום לנזק.

מי הם?

עבור Toxoplasma Gonadii. הוא הסיבה שבגללה התעקשתי לכתוב "מחוללי מחלות" ולא וירוסים, שכן הוא בכלל טפיל. קטן, אמנם, אבל גדול בהרבה מוירוס. הטפיל הזה זכה ליחסי ציבור מצוינים כגורם אפשרי לזומביות בשל נטיתו להתיישב במוח. לרוב נדבקים בטפיל בילדות, מערכת החיסון מטפלת בו ביעילות, והוא נכנס לתרדמת. ברוב האנשים הוא לא יגרום אפילו לנזלת, אבל באנשים עם פגיעה במערכת החיסון (בשל HIV, קבלת תרופות להשתלת איברים וכו') הוא מתעורר מחדש ויכול לגרום לבעיה קשה. לרוב הם לא הופכים לזומבים אלא מפתחים פגיעות מוחיות בהתאם למקום שבו הטפיל "ישן" במוח.

בהדבקה ראשונה בהריון הטפיל מצליח לחדור את מחסום השליה ולהגיע אל העובר. הוא יכול לגרום לשלל תסמינים, החל מפגיעה מוחית קשה, פגיעה כבדית וחרשות, ועד לכלום. כן, פשוט כלום. רפואה היא משחק של סטטיסטיקה, וסטטיסטית העובר יכול לצאת ללא כל פגע מהזיהום הזה.

מה עושים?

נמנעים במהלך ההריון מצריכת בשר נא, שוטפים היטב את כל מה שנכנס לפה (כולל הידיים!), וכמובן – נמנעים מלנקות את החול של החתולים, נשאי טוקסופלזמה ידועים. יש לציין כי הסעיף האחרון תקף רק לתקופת ההריון, אחרי הלידה האשה אמורה לחזור לתורנות ניקוי החול…

~~~

עבור Rubella, אדמת. מחלה תמימה לגמרי שגורמת רק לחום ולפריחה בילדים. אבל בכל זאת, היא אחת מהמחלות הראשונות שהחלו לחסן נגדן בשל ההשלכות האיומות של הדבקה ראשונה בהריון.

ילדים מקבלים את הזריקה הראשונה בגיל שנה, ולאחר מכן שתיים במהלך בית הספר, והחיסון אמור להחזיק כל החיים. בעבר חיסנו רק בנות, אולם היום מחסנים גם בנים בשל האפשרות שגבר לא מחוסן ידביק אשה בהריון שמסיבה כלשהי לא פיתחה נוגדנים בזמן.

אז מה כל כך חמור במחלה הזו?

המחלה הקשה ביותר נגרמת בהדבקה בתחילת ההריון. הוירוס, כאמור, עובר את השליה. הוא מגיע לעובר וגורם לכל תסמין, החל מפגיעה עינית, מוחית ולבבית. כן, גם למוות עוברי.

יש לדעת – זו לא היסטרית המונים או קונספירציה של חברות תרופות. באמצע שנות השישים בארצות הברית היתה מגיפה אדמת שפגעה נואשות באוכלוסיה. 20,000 עוברים נפגעו במגיפה ההיא, ואת השלכותיה רואים עד היום (אפילו סיפור קצר נהדר של ג'ון וארלי). למרות תוכנית החיסונים הנרחבת בעולם, אפילו לי יצא לראות ילד פגוע אדמת הריונית. הוא היה חרש, עיוור, בעל פיגור שכלי קשה, ללא שליטה על הגפיים. מחלה איומה, כבר אמרנו?

מה עושים?

לפני ההריון בודקים את רמת נוגדני האדמת בדם. אם לא מחוסנים לאדמת – מקבלים את החיסון לפני הכניסה להריון. מדובר בחיסון חי מוחלש, ולא ניתן לקבלו במהלך ההריון.

~~~

עבור Cytomegalovirus. אחלה שם לוירוס פצפון. הוירוס, הידוע בשם החיבה שלו CMV, הדביק כבר כשמונים אחוז מהאנושות, וידו נטויה. הוא גורם לתסמינים קלים יחסית, ממשהו דמוי הצטננות ועד למשהו דמוי מחלת הנשיקה.

בעובר לעומת זאת הוירוס הזה יכול להיות אכזרי מאד. הוא יכול לגרום לפגיעה קשה בכבד, משקל לידה נמוך, לידה מוקדמת, פגיעה מוחית שתוביל לחרשות, פרכוסים ולאבדן קואורדינציה ולעיתים נדירות אף להפלה.

ועדות הפסקת ההריון נתקלות לעיתים קרובות בנשים שמבקשות לעבור הפלה על רקע הדבקה ראשונה ב CMV בהריון, ומדובר בדילמה אתית מסובכת שכן חומרת הפגיעה בעובר בהדבקה במהלך ההריון משתנה בהתאם לגיל ההריון. בשליש הראשון הפגיעות הן הקשות ביותר ובשליש האחרון אין כמעט פגיעה בעובר. מעבר לזאת, לא בכל הדבקה ראשונה בהריון העובר גם נדבק, ולא ניתן לאתר את הסימנים לפני הלידה.

מה עושים?

בודקים את רמות הנוגדנים לפני הכניסה להריון. במהלך ההריון מצמצמים מגע עם ילדים חולים למקרה שהם בדיוק נדבקו ב CMV. יש רופאים שממליצים על בדיקות דם תקופתיות לגילוי הדבקה ב CMV, אולם חשוב לדעת מהן ההשלכות של ההדבקה. כלומר, אם האשה נדבקה – האם היא מוכנה להפיל את העובר למרות הסיכוי הנמוך שהוא אכן נדבק?

~~~

עבור Herpes Simplex, הוירוס הידוע בכינוי "זה שגורם לפצע מכוער ומגרד על השפתיים שיוצא בכל פעם שיש לי חום". ג'יפה של וירוס, אם יותר לי להשתמש בשפה מקצועית. מכל מה שהזכרנו עד כה – הוא המטריד ביותר, שכן לוירוסי ההרפס יש את היכולת המדהימה להשאר במערכת העצבים לנצח אחרי ההדבקה הראשונה. הם מחכים עד לירידה ביכולת של מערכת החיסון ומתפרצים. ה"ירידה" היא לא פגיעה קשה במערכת החיסון אלא כל מחלה שגורמת לחום, ואפילו סתם בתקופות לחץ או עקב שינויי מזג אוויר. הפצע שהם גורמים על השפתיים (או באברי המין, לאנשים שאיתרע מזלם) מגרד מאד, מכוער ומציק, ועובר המון זמן עד שהוא עובר.

מעבר לזה, הוירוס לא מדבק רק כשיש פצע. מדי פעם הוירוס מופרש באופן ספונטני אל הריריות (הפה או אברי המין, תלוי היכן הוא ממוקם), וכך אדם שהוא רק נשא של הוירוס עדיין עלול להדביק אחרים!

אז מה הוא גורם לעובר?

במקרה של הדבקה באברי המין של האם, התינוק עלול להדבק בוירוס בעת הלידה. שיעורי ההדבקה גבוהים בהרבה אם מדובר בהדבקה ראשונה, אבל גם בהתפרצות חוזרת הוא עדיין מדבק.

הוירוס חודר לריריות, כלומר – פגיעה בעיניים, בפה, בושט, בלוע, וכמובן פגיעה מוחית ומוות.

מה עושים?

קיימת המלצה לבדוק קיום של הרפס בתעלת הלידה טרם הלידה, אולם רופאים רבים פשוט ממליצים על ניתוח קיסרי וכך נמנעים מהבעיה.

~~~

רגע, ומה עם ה O?

הבנזוג כינה את האות הזו "רמאות", מכיוון ש O מייצג others. כלומר, כל מחוללי המחלות שפוגעים בעובר ולא משתלבים יפה בתוך המילה. בינהן נמצאות אבעבועות רוח, HIV, קוקסאקיוירוס, סיפיליס ושלל מרעין בישין. במילים אחרות – ה O צריך רשומה משל עצמו. לא לדאוג, היא תגיע…

—

עוד מידע על: