בתחילת אוקטובר ביקשתי מחברות הפיד שלי בפייסבוק להציע נושאים לרשומה על סרטן שד. בכל זאת, חודש המודעות לנושא וכל הטררם הזה. הבעיה היא שאוקטובר מכיל בתוכו את אייקון, ומיד אחר כך הגיע מאורות, וכולנו יודעים שבמשך חודש וחצי לא נשמע ציוץ כאן, וביננו, המספרים של סרטן השד לא משתנים. חוץ מזה, לא הצלחתי למצוא פתיח טוב.
בסוף נובמבר וואנדר פרסמה רשומה שנכתבה על ידי אחותה וקצת אחר כך רשומה על התחושות שלה, ואני כבר לא יכולה להתחמק.
אז בואו נתחיל מהסוף, מקריאתה של וואנדר "תמצאו כבר תרופה לסרטן, זונות."
מה זה סרטן בכלל?
סרטן מורכב מתאים של הגוף שמנגנון בקרת החלוקה התאית שלהם נדפק. או שהם מתחלקים מהר מדי, או שהאות שאמור לגרום להם להפסיק להתחלק נהרס, או שילוב סיבות אחרות שעדיין נחקרות. לרוב מערכת החיסון מתמודדת עם התאים האלה בכוחות עצמה אבל לפעמים היא לא מסוגלת והתוצאה היא גוש של תאים שלא מצייתים לכללי הגוף, ושהגוף לא מסוגל להתמודד איתם. כאן הרפואה נכנסת לתמונה.
פשוט, נכון?
למה אין תרופה לסרטן השד?
יש, למען האמת, ואפילו די הרבה, אבל עדיין לא מספיק.
הטיפול בסרטן השד נחלק לשלושה סוגים – טיפול כירורגי, כלומר, הוצאת הגוש כל עוד אפשר (סרטן קטן יחסית שעדיין לא התפשט), טיפול כימותרפי (תרופות קטלניות שאמורות להרוג את הסרטן מהר יותר ממה שהן פוגעות בגוף) וטיפול מותאם אישית, לו תוקדש עיקר הרשומה הזו.
צריך לדעת שהטיפול הכירורגי מלווה לרוב בטיפול קרינתי. המטרה של הטיפול הקרינתי היא להרוס את התאים הבודדים שאולי השתחלו לרקמה הסמוכה לגידול ועלולים ליצור גידול חדש אם לא יהרגו אותם.
הטיפול הכימותרפי היום קל יותר יחסית מהטיפול הכימותרפי הישן, אבל עדיין מדובר בתרופות לא נעימות בעלות תופעות לוואי רבות. התרופות האלה מכוונות לפגוע בתאים שמתחלקים מהר, שכן התאים שמתחלקים הכי מהר הם תאי הסרטן. הבעיה היא שגם תאי מערכת העיכול, השיער והעור הם תאים שמתחלקים יחסית מהר ולפיכך גם הם נפגעים מהכימותרפיה.מכאן מגיעות הבחילות, איבוד השיער ותופעות לוואי נוספות של כימותרפיה. יש גם נזק ישיר של התרופות האלה לתאי הגוף (למשל, פגיעה לבבית בחלק מהמקרים).
בעשורים האחרונים הטיפול בסרטן בכלל ובסרטן השד בפרט עבר מיני-מהפכה. במקום כימותרפיה שפוגעת בכל התאים, התחילו לפתח תרופות שפוגעות אך ורק בתאי סרטן השד. זהו הטיפול המותאם-אישית.
הרעיון שעומד בבסיס הטיפול הזה פשוט מאד – אם נבודד קולטנים שנמצאים רק על תאי סרטן השד ולא בתאים אחרים, נוכל לשלח נגדם תרופות קטלניות ככל שנרצה. התרופות תתחברנה לקולטנים המתאימים, הן תפגענה רק בתאי הסרטן ולא בשאר תאי הגוף! רעיון מעולה, נכון?
התרופות הקיימות כיום מכוונות לאחד משלושה קולטנים – קולטן לאסטרוגן, קולטן לפרוגסטרון וקולטן שנקרא HER-2, אליו מכוונת התרופה הרצפטין בין השאר.
כאשר אשה מאובחנת עם סרטן שד נלקחת דגימה מהסרטן ועל פי הדגימה מאופין הסרטן ומותאם הטיפול. סרטן שמכיל את כל שלושת הקולטנים נקרא triple-positive. סרטן שלא מכיל אף קולטן נקרא triple-negative (אין תרגום עברי טוב, אני מתנצלת).
אז הקולטנים חשובים רק לטיפול?
לא. גם הסיכוי להשרדות נקבע בין השאר על פי הקולטנים. אשה עם סרטן שמכיל את הקולטנים לאסטרוגן ולפרוגסטרון היא בעלת סיכוי החלמה טובים יותר מאשר אשה עם סרטן שלא מכיל אף קולטן. זאת משום שביטוי הקולטנים קשור גם לתכונות הבסיסיות של הסרטן – עד כמה הוא אגרסיבי, מה הסיכוי שהוא ישלח גרורות וכדומה.
עוד משהו משפיע על הטיפול?
כמובן. למעשה, מה שיותר חשוב מהקולטנים הוא השלב של המחלה שבה התגלה הסרטן. ככל שהסרטן מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך יש סיכוי טוב יותר לרפא אותו. כל עוד מדובר בגוש בודד מתחת לשני ס"מ בקוטר – הסיכוי מצוין ורוב הנשים מחלימות.
שלב המחלה נחשב מתקדם יותר ככל שהגוש גדול יותר, או שיש יותר מגוש אחד, או שהגוש התפשט לקשריות הלימפה הסמוכות, או פרץ לשריר או מעבר לעור. השלב המתקדם ביותר הוא השלב הגרורתי – כאשר מתגלים גושים סרטניים באיברים מרוחקים כמו הכבד, העצמות או המוח.
חשוב לדעת – סרטן לפני השלב הגרורתי עדיין ניתן לריפוי. הסיכויים יורדים ככל ששלב המחלה מתקדם יותר, שכן הסיכוי להרוג את כל התאים הסרטניים יורד והסיכוי שהמחלה תחזור עולה, אבל עדיין קיימים.
בשלב הגרורתי לא ניתן לרפא את האשה יותר. מה שניתן לעשות הוא לטפל בה ככל האפשר. כיום, תוחלת החיים של אשה בשלב הגרורתי של סרטן שד גבוהה יותר ממה שהיתה לפני גילוי הטיפולים המותאמים-אישית, ויכולה להגיע לשנים רבות.
מתוך מודעת פרסומת לחודש המודעות לסרטן השד
אז איך מגלים סרטן שד מוקדם?
תלוי. באופן אידאלי היינו רוצים שתהיה בדיקה זולה, אמינה וזמינה שיכולה לגלות גידול סרטני כשהוא קטן מאד, בכל אשה. בדיקת סקר אידאלית היא בדיקה ללא תופעות לוואי שניתן לעשות לכל האוכלוסיה בסיכון, ללא חשש.
הבעיה היא שרקמת השד משתנה עם השינוי במחזור החודשי, הריון, הנקה, גיל וגורמים נוספים. הבעיה השניה היא שהבדיקות הקיימות או אינן זולות, או אינן אמינות או אינן זמינות.
הבעיה הנוספת היא ששדיים מכילים המון גושים. באמת. ורובם לא סרטניים, אבל יתגלו בבדיקות סקר, והגילוי שלהם יוביל לבדיקות מיותרות ואף לכריתת שד בחלק מהמקרים. ענף הרפואה שנקרא "בריאות הציבור" עוסק בנסיון לאזן בין הצורך בגילוי מוקדם והצלת חיים לבין הנזק מעודף בדיקות.
ממוגרפיה
מזה עשרות שנים ממוגרפיה מקובלת כשיטה העיקרית לגילוי מוקדם של סרטן שד. הבדיקה מומלצת לכל אשה מעל גיל 50, אחת לשנתיים, והיא מבוססת על צילום רנטגן של השדיים מכמה כיוונים. מדובר על הקרנה של השד, אבל במשך עשרות שנות שימוש הוכח כי הקרינה מהממוגרפיה לא גורמת לסרטן שד. למעשה, מאז התחלת השימוש בממגורפיה כבדיקת סקר לסרטן שד ניתן לראות ירידה משמעותית בתמותה מסרטן שד. אלפי נשים חיות היום בזכות הממוגרפיה.
אחת הטענות ששמעתי היא שהממוגרפיה מגלה רק מקרים שהיו מחלימים בעצמם. זוהי טענה שגויה שכן חולה שהיתה מחלימה בעצמה הייתה נשארת בחיים בכל מקרה, בלי קשר למתי היו מגלים את הסרטן. אם לאחר שהחלו לבצע ממוגרפיות בצורה סדירה יש ירידה בסרטן השד, המשמעות היא שמטפלים כעת בחולות שללא הממוגרפיה היו מתות ממחלתן.
ממוגרפיה היא בדיקה יעילה ויחסית אמינה. היא אפילו זמינה. אבל היא מושפעת מאד מהשינויים ההורמונלים בגוף. קשה לאתר בעזרתה גידולים קטנים בשד צעיר (כלומר, עם הרבה רקמת שד ומעט רקמת שומן), ולפיכך היא לא יעילה בנשים לפני גיל הפסקת הווסת.מכאן ההמלצה להשתמש בה כבדיקת סקר רק בנשים מעל גיל 50 ורק אחת לשנתיים, מתוך נסיון לחסוך בדיקות מיותרות מנשים תוך שמירה על היעילות בגילוי מוקדם.
נשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד זכאיות לבדיקת ממוגרפיה כבר מגיל ארבעים, שכן במקרה הזה התועלת של הממוגרפיה עולה על הסיכון שבגילוי שגוי.
MRI
בניגוד לממוגרפיה, MRI עובד על הדמיה הקשורה לשינוי שדות מגנטים ודברים מאד מגניבים הנמצאים מחוץ להיקף רשומה זו. חובבי הפיזיקה של מכשירי הדמיה – חפשו בסוף הרשומה את ההמלצה לקריאה נוספת.
הבדיקה עצמה חסרת קרינה. היא גם מאד מאד מדויקת ומאפשר גילוי של גוש סרטני קטן מאד. היא יכולה להתגבר על בעית רקמת השד הסמיכה, בניגוד לממוגרפיה. הבעיה היא ש-MRI היא אמנם בדיקה מאד אמינה אך היא לא זולה ובכלל לא זמינה. לפיכך השימוש ב-MRI כבדיקת סקר אוכלוסייתית מוגבל לנשים שבאמת זקוקות לה.
אם מדובר באשה שהיא נשאית של אחד משני הגנים לסרטן שד (שנקראים BRCA-1 או BRCA-2), או נשאית של מוטאציה בשני גנים אחרים הקשורים לסרטן (PTEN או P53), או אשה שלה קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד מתחת לגיל 30 היא זכאית לבדיקת MRI שנתית.
אולטרא-סאונד
בדיקה זו מבוססת על גלי קול ועל השבירה שלהם במעבר בין רקמות בסמיכות משתנה. היא טובה מאד לגילוי כל גוש שהוא בשד, בתנאי שסמיכותו שונה מהרקמה שסביבו. זוהי בדיקה מאד זולה ומאד זמינה. היא מצוינת על מנת לעזור בביופסיה של הגוש. היא ממש ממש גרועה כבדיקת סקר מסיבה פשוטה – היא מגלה יותר מדי גושים. כלומר, היא לא אמינה.
לפיכך אולטרא-סאונד לא מומלץ היום כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, אלא רק לעזרה בשלב האבחנתי (כלומר, אחרי שכבר התגלה הגוש).
מישוש
זוהי הבדיקה הזולה ביותר והזמינה ביותר. לרוב האנשים יש שתי ידיים שיכולות למשש שדיים. אבל בין אם מדובר בבדיקה עצמית או בבדיקת רופא – מישוש איננה בדיקה מומלצת לגילוי מוקדם של סרטן שד. קודם כל, כמו שאמרתי קודם לכן – השד מלא בגושים, וקיים סיכוי גדול לגילוי של גוש שאיננו סרטני.
אבל הבעיה החמורה יותר היא שכאשר גוש סרטני מגיע לשלב שבו ניתן למשש אותו – הוא כבר גוש גדול. הוא לא בגודל של פחות מחצי ס"מ (יכולת ההפרדה של ממוגרפיה). מדובר בגושים גדולים יחסית, יותר מסנטימטר בגודלם, וככל שהגוש קל יותר למישוש הוא גדול יותר מן הסתם. יש משמעות להכרת השד ולבדיקתו, אבל לא בתור בדיקת סקר למניעת סרטן השד.
ברווזים למניעת סרטן שד
אפשר בכלל למנוע סרטן שד?
כן, בהחלט. על פי מחקרים מבוססי אוכלוסיה (כלומר, כאלה שמבוססים על תצפיות בנשים חולות ובריאות) נראה כי הנקה לאורך זמן, הריונות מרובים, ספורט, תזונה נכונה ורמות ויטמין D חשובים כולם למניעת סרטן שד ומניעה של החזרה שלו לאחר הגילוי. מאמרים אחרונים מראים גם קשר בין שימוש בתרופות נגד אוסטאופרוזיס ומניעת סרטן שד בנשים לאחר הפסקת הווסת.
חלק מההמלצות האלה משותפות גם למניעה של סוגי סרטן נוספים כמו סרטן המעי הגס, למשל, מה שמרמז על מנגנונים משותפים לסוגי סרטן שונים.
החלק העצוב ברשומה הזו הוא שפסקת המניעה היא הקצרה ביותר. הלוואי והייתי יכולה לכתוב אלף מילה על מניעת סרטן השד ורק פסקה אחת על הטיפול. אולי ביום שבו נוכל לרפא סרטן שד באופן מוחלט – אפרסם את הרשומה הזו שוב, והפעם כמו שהיא אמורה להיות בעולם האידאלי שבראש שלי.
להרחבת הקריאה: