בכל שנה באחד באפריל אני כותבת סיפור בהמשכים בדף הפייסבוק של הבלוג. זה התחיל מסיפור בו הפכתי לזומבית, בשנה אח"כ לערפדית, שנה אח"כ לאשת זאב… אתם מבינים את הרעיון.
זה כיף ומשמח, ומשחרר מאד מהיומיום. היה לי ברור שגם השנה אנ ירוצה לעשות סיפור כזה, רק שבאותה מידה היה לי ברור שזה לא יכול להיות סיפור אחד באפריל רגיל. אף אחד לא רוצה לקרוא על מגיפה באמצע מגיפה.
אז – סיפור משמח, אספקיסטי, ונטול מגיפות. קטן עלי!
צילום: יואב לנדסמן
עיצוב תמונות: קשת לנדסמן
והנה התוצאה:
00:01
למען הסר ספק:
ביממה הקרובה כל מה שנכתב בעמוד זה *לא* יהיה קשור למגיפה, לווירוסים או למידע רפואי אמין.
אין להשתמש במידע בעמוד זה ביממה הקרובה כהמלצה לביצוע ניסויים מדעיים, שימוש בהוראה מקוונת או תיקשורת עם חתולים.
7:30
אני חושבת שהדבר הכי כיפי בבוקר הוא לראות את הגורגורים רצים. כן, כן, אני יודעת שזה עמוד מקצועי ולא אישי, אבל זה כל כך כיף לראות אותם נוהרים לקערות האוכל
אפילו הילדים התעוררו בזמן (יחסית), אבל מיד כל אחד מהם התחבר למסך שלו, ובקושי אמרו לי "ביי" כשיצאתי מהבית.
11:00
הבנזוג התקשר להגיד שהילדים עדיין במסכים. הקטנה עם האייפד סורקת סרטוני חתולים, הגדול מהבוקר באתרים מטופשים מהסוג שבהם מספרים על בניית מכונות שמונעות באנרגיה אינסופית.
לפחות הם לא רבים…
15:00
אוי, זה כזה חמוד! הבנזוג בדיוק שלח לי סרטון שבו הקטנה מקריאה סיפור לגורגורים! הם שלושתם יושבים לידה, והיא מדברת איתם!
הייתי מצרפת אותו, אבל אני מעדיפה לא להעלות תמונות של הילדים לאינטרנט.
הגדול, לעומת זאת, התחיל לסדר את החדר שלו. הבנזוג רצה לצלם את ערימת הצעצועים הישנים, חלקי העפרונות והמחדדים השבורים, אבל הגדול לא הרשה לו. נו טוף, לפחות תהיה לי הפתעה כשאחזור הביתה.
18:00
טוב, זה ממש מוזר.
נכנסתי הביתה, ואף גור לא בא לקדם את פני בציוצי "אמא אנחנו רעבים". ויותר מוזר מזה – שני הילדים היו בחדר של הגדול, משחקים ביחד ובונים משהו, והגורים איתם. כשניסיתי להציץ פנימה הגדול אמר שזה סודי, וביקש שאלך למקום אחר.
טוב, מקלחת איט איז!
20:00
אמרתי לבנזוג שאני רוצה קפה, וניקס קפצה על השיש ולחצה על מכונת הקפה.
מה. לעזאזל.
21:30
אחרי המון רעשים ורחשים הגדול סוף סוף הרשה לנו להסתכל בחדר שלו. הרצפה מכוסה בחלקים שהותאמו אחד לשני בסלוטייפ וכל הגומיות שאיבדתי בשנה האחרונה, יש גלגל שיניים ענק באמצע, וקרבוש רץ עליו!
הקטנה, לעומת זאת, יושבת על המיטה של הגדול ומדברת עם סטיקס, שעונה לה!
23:00
ניקס וסטיקס מסתובבות בבית עם קסדות מנייר אלומיניום ואנטנות ממנקי מקטרות. זה חמוד ומטריד בו זמנית. אני מוכנה להשבע שהן מדברות אחת עם השניה.
23:15
הקטנה התייאשה מלהמתין שאבין לבד. היא הסבירה לי. באמצעות הקול של סטיקס, שהרבה פחות צייצני משחשבתי!
ניקס שולטת בגורים בעזרת הקסדה. סטיקס משמשת כמוליך כדי להפעיל את קרבוש. קרבוש מפעיל את המכונה, שעדיין לא הבנתי מה היא עושה.
23:30
המכונה שהגדול בנה מחוברת לאינטרנט.
23:45
הם מתכננים לשלוט בכל חתולי העולם!
23:59
יש צבא של חתולים בחוץ, שסר למרותם של הילדים שלי. הם זועקים ביללות מתואמות "עוד אוכל רטוב! מים רק מברזים מטפטפים!"
אני לא יודעת מה הילדים באמת מתכננים. ברור שזו רק הוכחת יכולת של המערכת. אני מתחננת בפניכם, אל תתנו לילדים שלכם לראות סרטוני חתולים או ללמוד דברים מהאינטרנט!
