השנה הזאת היתה… מאתגרת. היא נעה בין עמקים של עצב לגבהים מסחררים של שמחה, והשניים היו כל כך מהולים אחד בשני שאני לא מסוגלת לתייג אותה כשנה טובה או רעה. זה נשמע מעט קלישאתי, אחרי הכל, בכל שנה יש דברים טובים ודברים רעים. אבל לא בכל שנה אני מאבדת חבר קרוב מאד, שעודד אותי לכתוב ספר, והיה בין הקוראים הראשונים, והיה היחיד שאהב את הדמויות כמוני. ולא בכל שנה אותו ספר ממש מתקבל להוצאה לאור. כל מה שאני רוצה לעשות הוא לשלוח לחבר שלי את הסמס "אומג! לא תאמין מה קרה!" כי הוא היה מאושר כמוני לשמוע את זה, ואני לא יכולה.
לא בכל שנה אני מצליחה למצוא דרך חדשה ללכת בה, שמפחידה אותי נוראות, ובו זמנית גורמת לי להרגיש שוב כאילו אני עושה משהו חשוב. תורמת לחברה שבה אני חיה. לפחות על השינוי הזה הוא כן הספיק לשמוע, ותמך. ברור שהוא תמך.
אושר אדיר ועצב עמוק, כמו שאמרתי.
זו היתה שנה שבה נסמכתי יותר מהרגיל על חברים, ושבה בקושי הצלחתי לתמוך בהם בחזרה. אני בכלל לא מזכירה כמה נסמכתי על בן הזוג הנהדר שלי, שבלעדיו לא הייתי צולחת את השנה הזו שלמה מבחינה נפשית.
זו היתה שנה שבה עמותת מדעת פרצה הרבה מעבר לכל מה שדמיינתי, והייתי חייבת ללמוד לשחרר. אני כבר לא יכולה להיות מעורבת בכל תחום בעמותה שהקמתי, ואני צריכה להזכיר לעצמי שרק ככה דברים פורחים. כשנותנים להם לצמוח. לא כשמחזיקים אותם חזק ליד הלב ואומרים להם מה לעשות.
זו היתה שנה שבה מצאו חיסון לאבולה אבל עדיין לא למלריה, שקוטלת הרבה יותר אנשים ומתפשטת בקצב מפחיד.
זו היתה שנה נפלאה, ונוראה, ונהדרת, ומלאת אומללות, ומלאת חברים, וחסרת חבר, ואני מחכה לרגע שבו הזכרון שלי יתעמעם מספיק כדי שאוכל להסתכל לאחור ולזכור רק את הדברים הטובים ולא לדמוע לדברים הקשים.
כרגיל, ביום ההולדת שלי, אני מבקשת מכם לתרום כמתנת יום הולדת עבורי. זה יכול להיות חיוך לאנשים ברחוב, שקל לקבצנית בפינה, מעיל למעון לנשים מוכות, כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו שיעזור לאחרים.
יש רשימה ארוכה של עמותת וארגונים שישמחו לעזרה כלכלית, אם אתם יכולים לעמוד בכך, בינהן עמותת מדעת ומכתבים לבריאות הקרובות לליבי, אבל יש המון. בכל נושא הקרוב ללבכם יש מישהו שמתנדב כדי להפוך את העולם לטוב יותר.
אם יש לכם זמן, כל אחת מהעמותות תשמח למתנדבים ולמתנדבות. התנדבות מועילה ללב, לנפש ולבריאות הגופנית (קצת פחות לזמן הפנוי, אבל מי צריך זמן פנוי? ננוח כבר בקבר!). מניסיון.
ומה אני אגיד לכם?
שתהיה לנו שנה פחות מעניינת. אני ממש אשמח לשנה רגועה.
חברים, תמונת אילוסטרציה
דברים לקרוא:
- סיפור של נמרוד אייזנברג הנהדר, שכתב לי סיפור ליום ההולדת!
- סיפור שלי בפרויקט מאורות, אליו תיעלתי חלק מהאובדן של השנה האחרונה. הסיפור נכתב בהשראת סיפורו של אהוד מימון, כהמשך לסיפור של נמרוד איזנברג (שפורסם לפני יומיים), ועם התמיכה והעידוד של דריל גרגורי.
מזל טוב, כמובן ויום הולדת שמח 🙂
מזל טוב, קרן. אני שמח תמיד לקרוא לך חברה ואני מאוד מקווה שיהיו לך זמנים פחות מעניינים אלא אם כן מדובר בחדשות טובות מהוצאות ספרים.
הלוואי ורק היית כותבת פה יותר כי הייתי רוצה לשמוע יותר על מעללייך.